חג הסוכות - שאותו נציין בתחילת השבוע הבא - מתאפיין בסמלים ובמשמעויות רבות. אחד מהם הוא הזמנת האושפיזין לסוכתנו. זהו מנהג עתיק שמקורו בזוהר הקדוש. בכל יום אנו מזמינים את אחד משבעת הרועים - לפי הסדר - אברהם, יצחק, יעקב, אהרון, משה, יוסף ודוד. מה משמעות מנהג זה? ומה הוא בא ללמדנו? מדוע דווקא בחג הסוכות אנו מזמינים אורחים אלו?
את מידת הכנסת האורחים - פתיחת הבית, או הסוכה, והלב בפני האחר - למדנו מאברהם אבינו. כשאברהם שח עם ה' ומגיעים אורחים לבקרו, הוא מבקש מה': "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ". במילים אחרות, אברהם אומר לקב"ה: "חכה בבקשה רגע, אני ניגש לאורחיי ומייד חוזר". חז"ל למדו מדברי אברהם אלו ש"גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה".
וכאן מתעוררת השאלה - הכיצד? איך ייתכן שבן אנוש המגיע כאורח לביתו של אברהם חשוב יותר מאלוהי אברהם? רבי שמחה בונם מפשסיחה הסביר שבדרך כלל כאשר מגיע אורח לביתנו, אנו סבורים שבעל הבית הוא המשפיע, הוא האקטיבי הנותן, ואילו האורח פסיבי ומקבל. אולם, טוען ר' שמחה בונם מפשיסחה, כאשר האורח מגיע - הוא מביא איתו משהו מיוחד משלו.
כל אורח מביא עימו משהו מיוחד, כל אורח גם נותן ולבעל הבית יש מה לקבל, ועל כן גדולה הכנסת אורחים מכיוון שיש בה דיאלוג של נתינה וקבלה - יותר מקבלת פני השכינה – שכן שבמפגש עם הקב"ה האדם מקבל מאלוהיו ואינו נותן לאלוהיו. אברהם הבין יסוד זה, ולכן ביקש מאלוהיו להמתין עד ש"ישוב" מהכנסת האורחים.
כשאנו מזמינים את שבעת הרועים לבוא לסוכתנו עם שאר האורחים, אנחנו מצפים לקבל מהם (שהרי במקרה שלנו ודאי שאין לנו מה לתת להם...): מאברהם את מידת החסד המאפיינת אותו, מיצחק את מידת הגבורה, מאהרון את תכונת רדיפת השלום, מדוד המלך את המלכות ועוד ועוד.
אדם שיש לו מה להסתיר, או לחלופין אינו מרגיש בטוח בביתו, לא ישוש להזמין למרחב האינטימי שלו אורחים. יכולתו של האדם לקבל אורחים מבטאת ביטחון במרחב הבטוח שלו ורצון לתת מהטוב שיש לו לאחר.
כשאנו יוצאים מביתנו ומהקופסה הרגילה שלנו ומנסים לחשוב ולראות את הדברים "מחוץ לקופסה", ממבט של ביתנו הארעי וממבטנו הסוכתי, אנחנו צריכים להכניס אורחים גם לביתנו הפנימי ולהיות פתוחים לאלו הבאים לבקר אותנו (תרתי משמע, גם מלשון ביקורת). עלינו לדעת שיש לנו לא רק מה לתת אלא גם מה לקבל. גישה כזאת תאפשר דיאלוג אמיתי עם האחר ותיתן לאורח את התחושה שכל אורח רוצה לחוש, את תחושת הביתיות המעניקה ביטחון, הגנה ואינטימיות.
הזמנת האושפיזין לסוכה בחג הסוכות מבטאת יותר מכל את ביטחונו של האדם בביתו הקבוע ובמרחב האינטימי והפנימי שלו ומאפשרת את קבלת האחר למרחב זה מתוך דיאלוג כן ואמיתי.
הכותב הוא חבר בארגון רבני בית הלל וראש מדרשת לינדנבאום הישראלית טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו