"טורקיה תהיה סבלנית עד לנקודה מסוימת, ואז נעשה מה שיידרש", איים נשיא טורקיה ארדואן בשבוע שעבר, לאחר שכוחות המשטר הסורי כבשו, בסיוע חיל האוויר הרוסי, שטחים בפרברי מחוז חאלב והצליחו לכתר את העיר חאלב כשלב מקדים לקראת כיבושה מידי המורדים. התפנית במערכה הסורית מאיימת על טורקיה ומרגיזה מאוד את ארדואן, שחושש שקריסת כוחות האופוזיציה הסורית תנוצל על ידי הכורדים לביסוס אחיזתם באזור.
ואכן, מאז פרוץ המלחמה בסוריה באביב 2011 הצליחה המיליציה הכורדית הסורית "היחידות להגנת העם" (YPG) להשתלט על שטחים נרחבים בצפון סוריה ולהכריז חד־צדדית על הקמת אוטונומיה כורדית על חבל הארץ שבשליטתה באזור הגבול הסורי־טורקי. מאז, הסכסוך של הכורדים עם גורמי אופוזיציה אחרים הגביר את שיתוף הפעולה שלהם עם אסד, שראה בהם כוח מיליציוני יעיל למיגור כוחות המדינה האיסלאמית.
גם אם הכורדים שללו בעבר שבכוונתם להקים מדינה כורדית בצפון סוריה, הרי שלטונם בפועל והקמת האזור האוטונומי שלהם בגבול סוריה־טורקיה מאיימים על טורקיה. המיליציה הכורדית מוכיחה שהיא אחד הארגונים החזקים והיעילים בסוריה, שלא רק עומדת בפני ארגוני אופוזיציה אחרים בהצלחה אלא יכולה גם להשתלט על שטחים נוספים ולהרחיב את שלטונה. הטורקים חוששים שהאוטונומיה הכורדית, שעלולה להתרחב ככל שכוחות האופוזיציה ייחלשו, תעורר את המיעוט הכורדי בתוך טורקיה, שיזדהה עם הכורדים הסורים, ותעניק רוח גבית לטרור של המחתרת הכורדית ה־PKK, הפועלת בתוך טורקיה. כזכור, ה־PKK הכריזה ביולי 2015 על ביטול הפסקת האש עם המשטר הטורקי ועל חזרתה לטרור. המחתרת הכורדית ביצעה מאז כמה פעולות טרור קטנות נגד כוחות טורקיים במזרח טורקיה. לכן ארדואן הזהיר כבר בעבר כמה פעמים כי לא יאפשר הקמת אוטונומיה כורדית בגבול עם סוריה.
הגברת התקפות הטורקים על מעוזי הכורדים ועל כמה יעדים סוריים באזור הגבול עם טורקיה נועדה להסיג את הכורדים ולשבור את האוטונומיה שלהם באזור. ארדואן גם ינסה לנצל את המשבר ההומניטרי כדי להחיות את הרעיון להקמת אזור חיץ בגבול טורקיה־סוריה ובכך לחסל את האוטונומיה הכורדית.
הסירוב הטורקי לקלוט את 60 אלף הפליטים שברחו ממחוז חאלב בימים האחרונים, ואת האלפים הצפויים להגיע לגבול הטורקי בימים הבאים, נועד לקדם מטרה זו. גם האיום של ארדואן להציף את אירופה בפליטים סורים נאמר כדי ללחוץ על היבשת להסכים להקמת אזור חיץ כזה. מדינות המערב וארה"ב, לפי שעה, אינן מעוניינות לקבל את הצעתו של ארדואן, אך כפי שהוכח בעבר הן משאירות את סוריה לשחקנים אחרים, שמנהלים אותה בהתאם לאינטרסים שלהם.
הכותב הוא ראש החטיבה ללימודי המזה"ת במכללה האקדמית גליל מערבי
