לכבוד מייקל ג'ורדן - שחגג אתמול 53 שנים
ב-1981 אני יושב בתחתונים בדירה הקטנה שלי בפתח תקווה ומצלצל באמצעות טלפון החוגה הביתי שלי, למי שזכיתי לומר שהיה חבר שלי, דין סמית ז"ל, אחד משלושת המאמנים הגדולים בהיסטורית הכדורסל.
דין ישב בוילה שלו בצ'אפל היל בצפון קרוליינה ושמעתי את קולו רועד. "מה קורה קואץ'?", שאלתי אותו ושמעתי את שקשוק קוביות הקרח בכוס הוויסקי שלו. "הרגע החתמתי את שחקן הכדורסל הכי טוב שראיתי שאי פעם, הוא בן 17 מווילמנגטון צפון קרוליינה ולאף אחד בעולם אין מושג איך קוראים לו, רק אני. שימי, תזכור בשכל הקטן שלך שתי מילים: מייקל ג'ורדן".
וזה אומר לי המאמן שצעק באותו בוקר באימון על שני שחקנים צעירים שאולי שמעתם עליהם: ג'יימס וורת'י (כוכב הלייקרס במשך 15 שנים), וסם פרקניס (אחד השחקנים הטובים ב.נ.ב.א בשנות ה 80).
שנה לאחר השיחה שלנו, קואץ' סמית' זכה בתואר שהוא חלם עליו כל חייו: אליפות המכללות הראשונה שלו בקריירה. מי שהעניק לו את הטבעת במו ידיו, בקלילות שאין ולא הייתה כמותה מאז ועד היום, באחד הגמרים הגדולים שהיו אי פעם, הוא הנער מייקל ג'ורדן שקלע מחצי מגרש בשנייה האחרונה, מה שנתן לצפון קרוליינה אליפות על ג'ורג'טאון. הוא קלע את הסל האחרון שניצח את המשחק וגרם למאמן סמית' לבכות מאושר.
ב-1984 הגיע אולי יום הדראפט הדרמטי בהיסטוריה של האנ.בי.איי. יוסטון רוקטס לקחו במקום הראשון, באופן לא מפתיע, את הסנטר האגדי האקים אולאג'ואן. לאחר מכן הגיע תורה של פורטלנד לבחור, וזה הרגע שזכה לכינוי המיתולוגי: "הקללה של פורטלנד". ג'ק רמזי, המאמן הגדול, שיגע את יושבי מדיסון סקוור גארדן. השמועה אומרת שהמשקפיים של דיוויד שטרן, מנכ"ל האנ.בי.איי, נפלו בהלם כשרמזי הקריא את שם השחקן שבחר מאוניברסיטת קנטקי: סם בואי.
ג'רי קראוס, המנכ"ל היהודי השמן והכועס של הבולס, שנתקע לו הסטייק בגרון וכמעט נחנק, לא ידע איך להתמודד עם האושר, כשראה לנגד עיניו איך הקבוצה העלובה שלו הולכת להיות שושלת בזכות הנער מווילמנגטון, מייקל ג'ורדן, שנבחר שלישי בדראפט.
כשג'ורדן נבחר, לארי בירד ומג'יק ג'ונסון היו משחקים ראש בראש בגמרי אנ.בי.איי באופן קבוע בסלטיקס ובלייקרס, לשמחת כל חולי הכדורסל. כשג'ורדן התחיל לשחק, פתאום החלו לצפות בליגה האמריקנית אנשים מיפן, אינדונזיה ועיראק - מקומות שלא ידעו בכלל מה זה אנ.בי.איי. מי שלא ראה את ג'ורדן משחק, לא יכול להבין איך כדורסלן רוקד על מגרש והופך את המשחק לשירה.
מעבר להיותו של ג'ורדן גדול, הוא גם הווינר הכי גדול אי פעם שדרך על פרקט (האיש היה זורק נעליים על סקוטי פיפן כשהוא היה מפסיד לו בחיובים באימון) ג'ורדן היה ממגנט אנשים למסך והפך את האנ.בי.איי לספורט הכי פופולארי. קראוס השמן הבין שג'ורדן אולי קוסם, אבל כדי לקחת אליפות, הוא צריך עוד ארבעה שחקנים ומאמן חזק לידו, שיעזרו לו להעיף את אייזה תומאס והבאד בוזיס מדטריוט, ששלטו ביד רמה במזרח.
קראוס לקח הימור גדול, פיטר את דאג קולינס שהיה מאוד פופולרי, ומינה מאמן חסר ניסיון בשם פיל ג'קסון. בעונתו הראשונה של הזן מאסטר ג'קסון, שהייתה עונתו השישית של מייקל ג'ורדן באנ.בי.איי, הכל התחבר וקראוס השמן הביא טבעת אליפות ראשונה לבולס ב-1990.
אני בן של רב ומאמין באלוהים, ואני לא מאמין בפסלים ואלילים כמו שכתוב בתנ"ך. אבל מייקל ג'ורדן, הנער מווילמנגטון, בלבל אותי וערער אותי וגרם לי לקרוא לו במילה אחת שלא אומרים לשווא: אלוהים.
