גם אחרי סיבוב נוסף של בחירות מקדימות בכמה מדינות בארצות הברית, שום דבר עוד לא סגור סופית. דונלד טרמפ ניצח אמנם במדינה הגדולה שבה התקיימו המקדימות, לואיזיאנה ,וכמוהו הילרי קלינטון. אבל זה לא היה "נוק אאוט", כי המתחרים שלהם ניצחו במדינות אחרות שהיו מעורבות בסבב האחרון. שניים בצד הדמוקרטי - קלינטון וסנדרס - וארבעה בצד הרפובליקני – טרמפ, קרוז, רוביו וקייסיק ימשיכו להתכתש ולמרוט זה לזה, או זה לזו, את נוצותיהם .
אני מקבל אי-מיילים מהרבה ידידים שתומכים בשתי המפלגות בארה"ב. טרמפ מפחיד אותם, ויש המרחיקים לכת עד להשוואה של הרטוריקה שלו עם זו של המפלגה הנאצית בגרמניה בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. אלו ואחרים טוענים שהוא ירחיק בוחרים מסורתים של המפלגה הרפובליקאית להשאר בביתם ביום הבחירות, דבר שפרושו קול למועמד הדמוקרטי.
דיפלומט בכיר לשעבר, שכיהן גם במועצה הלאומית לביטחון בבית הלבן, כתב על השממה בתחום הייעוץ בנושאים אסטרטגיים בסביבתו של טראמפ. לא מפתיע שבכירים במפלגה הרפובליקנית, כמו מיט רומני שהיה מושל מסצ'וסטס ומועמד המפלגה בעצמו ב-2012, קורא למעשה להתנערות הבוחרים מטרמפ.
אם התנועה הזו תצבור תאוצה, אפשר שההסתייגות מטראמפ תמצא את ביטויה בסיבובים הבאים של הבחירות המוקדמות. צריך לזכור כי ברוב המדינות הגדולות של ארצות הברית, הבחירות המקדימות עדיין לפנינו: בשבוע הבא תצביע פלורידה, באמצע אפריל ניו יורק, והמדינה הגדולה ביותר,קליפורניה, רק ב-7 ביוני. מאד יתכן שעד אז תשאר זהות המועמד הרפובליקאי בלתי ידועה.
אם הבחירות המקדימות לא יכריעו, או שהפער בין שני המובילים במפלגה הרפובליקנית, ועידת המפלגה שתתקיים ביולי תאלץ להכריע מי יהיה המועמד בבחירות ב-8 בנובמבר. במקרה כזה, לא ברור שהמועמד שעליו יוסכם הוא אחד מאלו שהתמודדו בדרך היסורים הארוכה. מה שאמורה להיות חגיגת הכתרה צבעונית עמוסת שרשראות של קבלות פנים של המשלחות השונות מכל רחבי ארצות הברית, תהפוך לדרמה גדולה. זה לא קרה כבר שנים רבות וגם לא בכל ארבע ועידות המפלגות שבהן נכחתי. מרבית הנציגים גם הם לא ידעו למי יצביעו עד לרגע שבו יקבלו את ההוראה עבור מי להצביע. ראשי המפלגה ,בכירי הסנטורים ואנשי הקונגרס במפלגה הרפובליקנית ייקחו חלק בהחלטה שתוצאתה, תהא אשר תהא, תגרום לנזק רב למפלגה היא תשאיר אותה מפולגת וממורמרת .
מוקדם גם להכריז על זהות המנצח בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית. גם שם קיימת אי נוחות, והחיטוט עדיין נמשך בפרשת האי מייל הפרטי של קלינטון. פרשה שעם כמה שהיא אינה צפויה, היא עדיין לא מבטיחה את המועמדות לברני סנדרס, שזכה עד כה לתמיכה מרשימה בתחשב בכך שהיה אלמוני כמעט עד לפני חודשים ספורים, אך לא מייצג את המחנה המרכזי של המפלגה.
בכל שנות שרותי בשגרירות ישראל בוושינגטון, למדתי כלל אחד חשוב: התמיכה בישראל באה מבוחרי שתי המפלגות. אסור לפוליטיקאים הישראלים ונציגיה הרשמים להזדהות עם מועמדים העומדים לבחירה לכל משרה במערכת הפוליטית האמריקאית. הרגישות העצומה וגם בנושאים הקשורים לבטחון ישראל ,במאבק על הבית הלבן, מחייבת ישום קפדני של הכלל הזה.
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי ושימש כיועץ לענייני הקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו