התלמוד אומר: "משנכנס אדר מרבים בשמחה". חודשו של פורים הוא חודש של שמחה וגאולה. עלינו לשאול את עצמנו: לשמחה - מה זו עושה? חג הפורים לכאורה מתאר מקרה אחד מני רבים שבהם ניסו להרוג אותנו, ולא הצליחו. מובן שעלינו לשמוח בהישרדותנו ובכישלון מזימתו של המן, אבל מה החגיגה הגדולה? מה מיוחד בהישרדותנו אז, ומה היא מלמדת אותנו לימינו?
הגדולה של פורים היא בהתעוררות העממית הגדולה. עם ישראל, שהיה במצב של התפוררות וחוסר אונים בעקבות הגלות וחורבן המקדש, ושדברי המן עליו "מפוזר ומפורד בין העמים" שיקפו את המציאות כהווייתה, אזר את כוחותיו, קם לתחייה, העיר את רוח האומה הגדולה, וכך זכה בניצחון ובתשועה.
במגילה נמצא שהתככים שנאלצו מרדכי ואסתר לבצע בחצר המלך עשו רק חלק מן העבודה. בבוא יום הגזירה, י"ג באדר, עדיין נאלצו היהודים להגן על עצמם מפני ההמון המוסת, מבקשי רעתם: "וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ נִקְהֲלוּ וְעָמֹד עַל־נַפְשָׁם".
מה גרם לשינוי הגדול ברוח העם, ולמה הוא הוביל? יכול להיות שדווקא הגזירה חסרת התכלית של המן, להרוג את כל היהודים בלי הבדל ובכל מקום, הציתה את השינוי, והיחלצותם של אנשי הקהילות - אחד למען השני ואחד למען עם ישראל - השלימה אותו.
עם ישראל שב ומתאחד, שב ודבק איש באחיו, וכבר אינו מפוזר ומפורד. אל מול המטרה המשותפת, אל מול הגורל המשותף מתייצב העם כולו יחד, בכל מקום שהוא. זוהי הרוח שהביאה לבניין בית המקדש השני, וזוהי התודעה שגרמה לכך שעם ישראל לא אבד במשך אלפיים שנות גלות: תודעה של גורל ותפקיד, ורוח של עזרה וערבות הדדית.
בימים אלה אנו עומדים מול מתקפה כללית. על רוחנו, על אמונתנו בצדקת הדרך. התוקפים במדינות העולם מבקשים לגרום לנו להרגיש אשמה, מבוכה ואובדן דרך, ורוצים להביא לפיזור ולפירוד בינינו. המחבלים הפורעים ברחובותינו מבקשים להטיל אימה ברחובות ולהרוג כל יהודי באשר הוא, בלי סיבה או מטרה.
רוח העם בישראל איתנה וחזקה. אנשים משליכים את חייהם מנגד כדי להציל את חבריהם מיד מרצחים. גם ביחס לביקורת של תומכי החרם מחו"ל איננו מתבלבלים. היכולת של שונאי ישראל לספר שקרים ולסלף עובדות מוכרת לנו עוד מימי המן, והפתרון שלנו לא מכזיב. רוח האומה, רוח העם, יודעת להבחין בין טוב לבין רע. איננו המון מוסת ההולך שבי אחרי מנהיגיו. כל יחיד בנו תורם את שלו, והעם כולו הולך ומתקדם, בעזרת ה', קדימה בהתמדה. זוהי הרוח היהודית, שהובילה לניצחון בימים ההם, ותוביל אותנו הלאה בזמן הזה.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון רבני בית הלל