בשלהי כהונתו, מקדיש הנשיא אובאמה חלק נכבד מזמנו לעיצוב מורשתו בזירה הבינלאומית. ביקורו בשבוע שעבר בסעודיה, עד לא מכבר מבעלות הברית הבולטות של ארה״ב במזרח התיכון, ייזכר בשל קבלת הפנים והאירוח הצוננים של המלך סלמאן. ביקורו הנוכחי באירופה מהווה בעיניו אפשרות, אולי אחרונה, לקבע בתודעה העולמית את תקופת כהונתו כמוצלחת ונראה שהנשיא אינו חוסך מאמצים לעשות זאת.
״זו התקופה השלווה בהיסטוריה ומעולם לא היה טוב יותר״, אמר אתמול אובאמה בעת שביקר בעיר הנובר שבגרמניה. המדדים אותם ציין הנשיא אכן מסמלים תקופת שגשוג ושלום בחלקים רבים ברחבי בעולם – בעיקר במדינות הצפון העשירות באירופה ובצפון אמריקה. בחינה מקיפה של הדברים תגלה תמונה שונה וקודרת העלולה להפוך קשה אף יותר לאחר עזיבתו את הבית הלבן.
תפיסת העולם הפוסט-מודרנית של הנשיא אובאמה – תפיסה הדוחה קיומה של מציאות אובייקטיבית ותחת זאת מתעקשת שהכול תוצר של פרשנות ואמת יחסית – הנחתה את דרכו במהלך כהונתו בת שמונה השנים בתפקיד. האמינות היא מרכיב חשוב במדיניות החוץ האמריקנית, אך היא נפגעה עקב חוסר עקביותו של הנשיא. כך היה כשהנשיא חזר בו מהבטחתו להפיל את משטר אסד במידה ויעשה שימוש בנשק כימי, שהובילה את סגן הנשיא ביידן להטיח בו כי ״מעצמות גדולות אינן משקרות״. באופן דומה זנח אובמה את בן בריתה של ארצות הברית, הנשיא המצרי לשעבר מובארק, וכתוצאה מכך נכנסה מצרים לתקופה כאוטית שקהיר טרם הצליחה לצאת ממנה.
מאוחר יותר הציג הנשיא את הסכם הגרעין עם איראן כטוב מכל האפשרויות, כולל האפשרות לניטרול האיום תוך שימוש באופציה הצבאית. הנשיא התעלם הן מהסכנות קצרות הטווח של טהרן הפועלת להרחיב את השפעתה באזור והן מהסכנות ארוכות הטווח של איראן גרעינית לאחר תפוגת ההסכם.
הנשיא לא חסך שבטו גם מבעלות בריתה של ארה״ב באירופה. לאחרונה הוא הזהיר את בריטניה כי לונדון לא תוכל עוד לטעון ל״יחסים מיוחדים״ עם ארה״ב במידה והיא לא תתחייב להוציא לפחות 2% מהתל״ג לביטחון.
הנשיא אובאמה ייזכר ללא ספק כנשיא ריאקציונר שקרא תיגר על אמיתות וקביעות היסטוריות. ראוי שתיזקף לזכותו הפשרת היחסים עם קובה, האויבת הזעירה והלא מאיימת מתקופת המלחמה הקרה. ואולם, במידה והממשל הבא לא ישכיל להחזיר את נושאת המטוסים האמריקאית למסלולה ולתפקידה כמעצמה עולמית חשובה, תיזכר תקופת כהונתו כתקופה בה ירדה אמריקה מגדולתה והותירה את הזירה הבינלאומית לראשונה מזה מאות שנים בלא מעצמה מווסתת. למציאות עתידית מעין זו עלולות להיות השלכות קשות הן על ארה״ב עצמה והן על הזירה הבינלאומית כולה.
הכותב הוא מומחה לביטחון בינלאומי והמזרח התיכון – המרכז הבינתחומי, הרצליה ואוניברסיטת חיפה.
