משאל העם שנערך בבריטניה בשבוע שעבר אינו מחייב באופן פורמלי־משפטי את הממשלה או את הפרלמנט הבריטי, ואלו יכולים להתעלם ממנו, שכן כדי לצאת מן האיחוד האירופי דרושה קודם כל החלטת פרלמנט. ואולם בתרבות הפוליטית הבריטית - הדמוקרטיה הוותיקה בעולם - אפשרות כזו אינה באה בחשבון.
לפי תקנון האיחוד, מדינה שהחליטה לעזוב צריכה למסור הודעה על כך למועצת אירופה, ואז ייפתח מו"מ (כשנתיים לכל היותר) לצורך קביעת ההסדרים בנוגע לעזיבה, וכן בנוגע להסדרים החדשים שיחולו בין המדינה העוזבת לבין האיחוד. כדי להבטיח שכך יקרה, נקבע שבתום השנתיים המדינה תפסיק בכל מקרה להיות חברה באיחוד, וכל זכויותיה וחובותיה על פי האמנות יפקעו. אלא שכדי להתחיל את תקופת הזמן הזו, בריטניה חייבת למסור את הודעתה.
רה"מ המתפטר, דיוויד קמרון, הודיע שישאיר את הטיפול בעזיבה למחליפו, ובכלל - נראה שלאנגליה יש אינטרס לדחות את מסירת ההודעה כמה שיותר, שכן יהיה לה נוח יותר לנהל את המו"מ על ההסדרים החדשים מבלי שהשעון המתקתק ינשוף בעורפה. האינטרס של האיחוד, לעומת זאת, הפוך, והוא גם מעוניין להסיר כמה שיותר מהר את אי־הוודאות שיצרו תוצאות משאל העם. על כן, בהודעה משותפת שפירסמו נשיאי כל המוסדות הפוליטיים של האיחוד האירופי, הם קראו לממשלת בריטניה להוציא לפועל את החלטת העם בהקדם ולהודיע על הפרישה. הם הודיעו כי יעמדו בהיכון להתחיל מייד את המו"מ עם הבריטים לקביעת ההסדרים החדשים שיחולו אחרי הפסקת החברות של הממלכה המאוחדת. בהמשך הודיע נשיא הפרלמנט האירופי, מרטין שולץ, שעורכי הדין של האיחוד בודקים אם יש דרך שבה האיחוד האירופי יוכל בעצמו להתחיל את ההליך ולהפעיל את תקופת השנתיים, מבלי שיהיו תלויים בהודעה מצד בריטניה.
כך או כך, במו"מ שייפתח - כשייפתח - יהיה האיחוד האירופי נתון בדילמה לא פשוטה. מצד אחד בריטניה היא מהכלכלות הגדולות באירופה ויש לאיחוד אינטרס לשמור על המשך יחסי מסחר קרובים ככל האפשר איתה. ומצד אחר, האיחוד לא יוכל להרשות לעצמו להעניק לבריטים תנאים נוחים מדי שבמסגרתם הם יקבלו את כל ההטבות שנוחות להם, מבלי לקחת על עצמם את החובות שמדינות האיחוד האחרות מחויבות להן, כגון חופש תנועה של עובדים וסיוע כספי למדינות העניות יותר שביבשת. אם ההסדרים שיקבלו הבריטים יהיו נוחים מדי, יהיו עוד מדינות באיחוד שעלולות לבקש גם הן לעזוב, כגון שבדיה ודנמרק.
ומהן השלכות משאל העם על ישראל? לנו יש הסכמים כלכליים רבים עם האיחוד האירופי, ובראשם הסכם סחר חופשי, שחל כמובן גם על בריטניה. הסכם זה ימשיך לחול בין ישראל לבריטניה גם אחרי שהיא תעזוב את האיחוד, אולם עדיין יישארו שאלות פתוחות בקשר למסגרות אירופיות שונות שבהן חברה גם ישראל, כגון המסגרת השביעית למחקר ופיתוח או תוכנית החלל האירופית. המשך חברותה של בריטניה במסגרות אלה, וממילא המשך שיתוף הפעולה של מדענים ישראלים ובריטים שם, יהיה תלוי בתוצאות המו"מ בינה לבין האיחוד.
הכותב הוא פרופסור למשפטים באונ' בר־אילן ובעל קתדרה ע"ש ז'אן מונה למשפט ולמוסדות האיחוד האירופי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו