שניים עשר איש נפצעו הלילה (שני) במסעדה בעיר אנסבך בדרום גרמניה, עת מבקש מקלט סורי פוצץ תיק, ובו חומרי נפץ, אשר היה ברשותו. אירוע זה מצטרף לכמה אירועים נוספים מן הימים והשבועות האחרונים במדינה – פיגוע הדקירה ברכבת סמוך למינכן, אירוע הירי בקניון "אולימפיה" בעיר, והרצח באמצעות מצ'טה סמוך לעיר שטוטגרט. יש לציין כי הפיצוץ באנסבך הינו האירוע הרביעי בו מעורבים מוסלמים, בין אם אזרחי המדינה ובין אם מבקשי מקלט בשטחה, בתקופה האמורה.
החל מקיץ 2015 ועד מועד כתיבת שורות אלו, נכנסו אל גרמניה לבדה מעל מיליון מבקשי מקלט, רובם המוחלט מוסלמים מסוריה ומעיראק. לשם המחשה, אל העיר ברלין לבדה הגיעו כשבעים אלף איש בשנה, כמות אוכלוסין השקולה לעיר עפולה כולה, בתוספת עשרים אלף איש! אוכלוסייה עצומה זו, אשר הגיעה אל גרמניה בזמן כה קצר, הצטרפה אל כמעט שמונה מיליון וחצי מוסלמים הגרים בשטחה כיום, ואלו אינם נחשבים כאיום מכל סוג שהוא על בטחונה של המדינה. ההפרדה בין שתי האוכלוסיות חשובה להבנת סוגיית אירועי הטרור בגרמניה, שכן מתקיים כרגע, למרבה הצער, קשר ישיר בין התרחשות כמעט שגרתית של אירועי טרור במדינה, זאת למן ראשית הגעתם של הפליטים, או המכונים פליטים.
יש להדגיש בהקשר זה, כי למרות המשך השימוש בשמות "סוריה" ו"עיראק" כשמות שתי מדינות הלאום המזרח תיכוניות מהן מגיעים הפליטים, בפועל מדינות אלו אינן קיימות עוד. עיראק מחולקת היום לחמישה תאי שטח שאינם מתנהלים בצורה אחידה – כורד-לנד בצפון, סוני-לנד במרכז, שיעי-לנד בדרום, דאע"ש-לנד במערב, ועיראק, המופיעה עוד באטלסים... נכון הוא הדבר במידה דומה גם לגבי סוריה, עת רוב תושביה ומיעוט שטחה בידי אסד, ורוב שטחה ומיעוט תושביה בידי גורמים אחרים זולתו.
אם כן, מדוע המופיע בפסקה הקודמת חשוב להבנת המתרחש בגרמניה כיום? התשובה נעוצה בעובדה שעקב הכאוס הפנימי בשתי מדינות המקור המרכזיות לתופעת הפליטות בגרמניה, כמעט בלתי אפשרי היה למיין ואו לזהות באופן וודאי את הפליטים היוצאים מהן. כל גופי המודיעין המערבי חלקו תובנה זו, כמו גם את ההערכה המבוססת שבתוך אותם מיליון האיש "השתלבו" לא מעט גורמי טרור, אשר עשו את דרכם מערבה במסווה של מבקשי מקלט. בין אם אותם הגורמים מבצעים פעולות טרור בגרמניה (ולא רק בה, כידוע) ובין אם הם מהווים מקור השראה לפעולות אלו, הכתובת כבר אינה רשומה עוד על הקיר, הכתובת היא הקיר עצמו.
ומה חלקה של גרמניה בעניין? עמדה הקאנצלרית מרקל, והזמינה חדשות לבקרים את היוצאים את סוריה ועיראק לבוא אל ארצה (תוך דילוג בוטה על נהלי האיחוד האירופי, שגרמניה הינה ממובילותיו). נחשו מה קרה לאחר שהיא הזמינה אותם לבוא? הם באו, ובהמוניהם, ובכך הושלם "פשע ההגירה" – לא ידוע בדיוק מי האנשים היוצאים את סוריה ועיראק בזמן יציאתם, וכן לא ידוע בדיוק מיהם האנשים הנכנסים לאירופה בכלל ולגרמניה בפרט. ומה עם אנגלה מרקל? ביקשה לפני מספר חודשים, ועודנה מבקשת כעת, סיוע של האיחוד האירופי, ומודה כי מדינתה איננה ערוכה לקליטת מספר פליטים כה גדול בזמן כה קצר. נו באמת.
לסיכום, תרגיל אריתמטי קצר – קחו אוכלוסייה שרובה עני ולמוד סבל, בה משולבים מחוללי טרור מקצועיים ובעלי ניסיון רב במדינות המקור, הכניסו אותה כמעט ללא כל פיקוח אל מדינה זרה ורחוקה אחת, ולכך תוסיפו העדר יכולות קליטה, העדר מודיעין מספק וחוסר רצון לשתף פעולה בזמן אמת עם מדינות נוספות באיחוד האירופי. מה קיבלנו? בין השאר, את הסיטואציה הקשה בגרמניה של היום. האם מאוחר? התשובה היא בוודאי. האם מאוחר מדי? ימים יגידו.
הכותב הוא חוקר אסלאם ומזרח תיכון, אוניברסיטת חיפה ומכון גבעת חביבה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו