הגידול בחבות האקטוארית של משרתי הקבע הוא תוצר של הסכמים ישנים שכבר עברו מן העולם. למרות המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת לפני יותר מעשור, עדיין כמעט כל הפורשים, גם כיום, הם דור העבר של הפנסיה התקציבית. רק בימים אלה מתחילים לפרוש ראשוני אנשי הקבע בפנסיה צוברת, וכתוצאה מכך יתחיל החוב האקטוארי לרדת.
ב־2010 הוחלט על העלאת גיל הפרישה מצה"ל, מה שכמובן משפיע על הגדלת סכומי הפנסיה והחבות האקטוארית. לאחרונה עבר צה"ל למודל קבע חדש לחלוטין, שבו יש תחנת יציאה נוספת בגיל 35 של רס"נים שלא מתקדמים לדרגות סא"ל, והם יסיימו את שירותם ללא פנסיית גישור. נוסף על כך, גם האחרים יפרשו לפנסיה בגיל צעיר יותר מזה שהוסכם בשנת 2010. שני המרכיבים הללו יפחיתו בהמשך הדרך את החבות האקטוארית ואת תשלומי הפנסיה באופן דרמטי. מובן שההשפעה תהיה על כל מרכיבי הפנסיה, כולל תוספות הרמטכ"ל. חייבים לציין כי תוספות הרמטכ"ל אינן ייחודיות לצה"ל, ותוספות כאלה נהוגות גם בגופי הביטחון האחרים ובגופים נוספים במדינה, כמובן תחת שמות אחרים.
לגבי התייחסותו של מבקר המדינה לשיקולי מגבלת התקציב בהחלטות על הגדלות אחוזיות של הרמטכ"ל, מובן שבמשרד הביטחון קיימת התייחסות למגבלת התקציב, והיא מתבצעת על פי כללי החשבונאות הממשלתית, שבה התקציב מחושב ונרשם על בסיס מזומן, קרי: על בסיס התשלום בפועל באותה שנה שבה הוא משולם.
לגבי טענת המבקר על נושא השקיפות, אני חושב שאין ויכוח על כך שמערכת הביטחון עברה מהפך משמעותי בנושא שקיפות והיא שקופה כיום לאוצר הרבה יותר מכפי שהיתה לפני חמש שנים. ההסכם האחרון עם האוצר, שנחתם אחרי מועד הביקורת של מבקר המדינה, פותר להערכתי את כל בעיות השקיפות.
לצורך הגילוי הנאות, למרות היותי תא"ל במיל', את רוב מסלול ההתקדמות שלי ביצעתי במילואים ולכן אינני זכאי לפנסיה צה"לית.
הביאה לדפוס: לילך שובל
