מצרים: חברה וכלכלה על סף תהום

חתול שחור עבר בזמן האחרון בציר שבין מצרים לערב הסעודית. אמנם בלטה נדיבות סעודיה כלפי מצרים בשנתיים האחרונות, כשהעבירה לפחות 25 מיליארד דולר לשלטון א־סיסי, אולם סירובה של מצרים להשתתף בקואליציה הסונית בראשות ערב הסעודית, הנלחמת בתימן, והצבעתה בעד ההחלטה הרוסית בנושא סוריה, למורת רוחה של סעודיה המפחדת מהשתלטות שיעית־איראנית על האזור, הביאו לשבירת הכלים בין שתי המדינות. התוצאות לא איחרו לבוא, ובראשית אוקטובר "ארמקו", חברת הנפט הגדולה של סעודיה, החליטה להפסיק את העברת הנפט המוזל למצרים. גם אם קהיר מצהירה שמדובר בחילוקי דעות עסקיים, מובן שמדובר בסנקציות. 

מצבה הכלכלי של מצרים גרוע. בשבוע שעבר המחסור במטבע זר חייב את הממשלה לנקוט צעד דרמטי: בעקבות לחץ קרן המטבע הבינלאומי, שממנה מצרים מבקשת סיוע של 11 מיליארד דולר, היא ביצעה פיחות של קרוב ל־50% בלירה המצרית. מקור הכנסה מסורתי חשוב של מצרים, התיירות, הופל עם המטוס הרוסי בסיני לפני שנה. רוסיה ביטלה את טיסותיה למצרים, ובריטניה את שלה לשארם א־שייח'. התוצאה היא אסון לתיירות: קרוב למחצית התיירים הגיעו משתי מדינות אלה. 

הסממן הבולט הוא מחיר הסוכר: אם בקיץ מחיר ק"ג סוכר היה 5 לירות מצריות, היום מחירו הוא 11 לירות. א־סיסי הצהיר: "אנחנו חנוקים, אבל נצא מזה", אבל העם אינו קונה את הבטחות השלטון. א־סיסי לא ניקה את אורוות השלטון המושחת של מובארק, ומבסס את שלטונו על הטבות לשכבות המבוססות. הסקטור הנפיץ, צעירי מצרים, לא זכה לטיפול הולם וגרוע מכך - התקבלו החלטות המפלות אותו לרעה. לדוגמה, הצעירים הקימו תנועה, "מובטלים עם תעודת מאסטר", במחאה על ביטול החוק שהקנה לאקדמאים עדיפות בקבלה לעבודה במגזר הציבורי. הפרוטקציה חזרה, ונתוני האבטלה של הצעירים מרקיעים שחקים. הנתון הרשמי מדבר על 27% צעירים מובטלים, אבל ההערכה היא שמדובר לפחות ב־40%. 

אמצעי התקשורת המערביים היללו את האביב הערבי, אך על פי רוב העלימו את נתוני היסוד: 75% מהמצרים מצדדים בשריעה, המשפט המוסלמי, כחוק מדינה, ו־85% מהם תומכים בדין מוות לעוזב האיסלאם. אלו מורים על כר פורה להתעוררות התנועות הדתיות: האחים המוסלמים, תנועת א־נור הסלאפית ואלה שנשבעו אמונים למדינה האיסלאמית, בפרט בסיני.

אסיפות המחאה המתוכננות עלולות להביא למרי אזרחי רחב. השלטון מנסה להילחם בכוח בתופעה, תוך שהוא מאשים גורמים זרים בניסיונות הפיכה. ספק רב כמה זמן הפעלת כוח משטרתי וצבאי תספיק כדי לרסן את האוכלוסייה: כשרעבים ללחם, פחות מפחדים לנסות להפיל את השלטון.

הכותב הוא חוקר איסלאם

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו