אמנת זכויות הילד מתמקדת בתנאים הבסיסיים שראוי להעניק לכל ילד/ה באשר הם: חובת הגנה מפני התעללות, ניצול והזנחה, זכותו של ילד להקרא בשם, קבלת אזרחות ועוד. אך בבואי לבחון את זכויותיהם של הילדים, אני שואלת מה יהווה הכנה מיטבית עבור דור המחר? מה יאפשר להם להתמודד עם גלובליזציה, קפיצות אדירות בתחומי המדע, המצאות טכנולוגיות שמשנות את חיי היומיום?
התשובות הנפוצות - מיומנויות המאה ה-21, אוריינות דיגיטלית וטכנולוגית, יכולת עיבוד מידע – נוטות להתמקד בתחומי ידע ומיומנויות. בכך הן מחמיצות את התחום הערכי, אשר חיוני בהקשר זה לא פחות.
באילו אופנים חשוב חינוך ערכי כבסיס לחיים בעולם שמשתנה תדיר? ראשית, לשם יצירת מצפן מוסרי ברור, בעולם של גבולות מטושטשים. טרם הגלובליזציה חיינו במסגרת ברורה של חלוקה לחברות, לכל אחת מהן תרבות וסט ערכים משלה.
כיום, עם טשטוש הגבולות, חל חלחול הדדי של ערכים ואמונות וגדלה יכולת הבחירה. התמודדות עם שטף המידע והתפיסות השונות מחייבת גיבוש פרספקטיבה ערכית, דרכה יוכל האדם לשקול ולקבל החלטות ראויות.
שנית, חינוך ערכי נדרש דווקא בעידן הנוכחי, בו המצאות האדם עולות על כל דמיון. מה קורה כאשר ההמצאות גולשות להנדסת אנוש? פלישה לפרטיות? לפגיעה בסביבה? הקדמה והמצאותיה מטבען מעוררות דילמות מוסריות. הדרך היחידה להתמודד עמן באופן ראוי היא להסתמך על סט ערכים איתן.
משרד החינוך כבר השכיל להבין את כל זאת. תכנית "למידה משמעותית" כוללת התייחסות מעמיקה למרכיב המעורבות החברתית-הקהילתית, במטרה "לטפח בוגר עצמאי, מעורב, בעל תודעה, אכפתי ואחראי, הרואה במעורבות חברתית ערך ודרך חיים" (מתוך חוזר מנכ"ל).
כיצד נוכל אנו להקנות לילדינו את אותו סט ערכים שילווה אותם בבגרותם? על ידי חינוך פעיל למעורבות. עלינו כמחנכים והורים לעודד את ילדינו להשתתף בפעילות למען הקהילה והחברה כבר מגיל צעיר. חשוב שפעילות שכזאת תלווה בתהליך חשיבה מעמיק עם הילד/ה. לא רק הצטרפות לפעילות קיימת, אלא פעילות המלווה בתהליך מקדים הכולל זיהוי צרכים, נקיטת יוזמה, תכנון והוצאה לפועל.
דרך נוספת להקניית סט הערכים שילווה את ילדינו היא חשיפה לקהילות ותרבויות אחרות המקיפות אותם. חשיפה שכזאת מחזקת את תחושת הערבות הדדית גם לקהילות שהילד אינו בהכרח חלק מהן, ומאפשרת לו להתמודד עם תפיסות ערכיות שונות.
הניסיון מלמד כי ילדים שלא הסתפקו בדיבור על חשיבותה של נתינה, אלא גם התנסו בה - שלקחו חלק בשיח רב תרבותי ונחשפו לתרבויות אחרות, הופכים לאזרחים מעורבים ורגישים לסביבתם. אותם כלים ערכיים שצברו משמשים אותם כבוגרים גם בבואם לבחור מסלול לימודים וקריירה ומציידים אותם בראייה מערכתית. כך למשל, הם יסתכלו על ההשלכות החברתיות והקהילתיות בבואם להקים מיזם עיסקי או יבחרו לשלב ידיים עם קהילות אחרות למען מטרה משותפת.
טיפוח המימד הערכי בקרב דור העתיד תהיה השקעה שתניב פירות ותהפוך את החברה שלנו לצודקת יותר ושיוויונית.
הכותבת היא חנה דורסמן מנכ"לית עמותת חינוך לפסגות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
