הצוללות במגרש האזורי

בשעה שבישראל סוערות הרוחות סביב סוגיית רכישת הצוללות מגרמניה, נמסרה בשבוע שעבר בטקס חגיגי במספנות ThyssenKrupp Marine Systems (TKMS) בגרמניה צוללת חדשה מדגם 209/1400 (דגם דולפין) לידי הציר המצרי. בטקס השתתפו נציגים ממשרד ההגנה הגרמני, בכירי החברה הגרמנית ונציגים בכירים מטעם הצי המצרי. מצרים חתמה על הסכם לרכישת שתי צוללות חדשות מהמספנה הגרמנית בשנת 2011 ובשנת 2014 נחתם הסכם נוסף לרכישת זוג צוללות נוסף. כאמור, הצוללת שנמסרה השבוע היא הראשונה, וב־2017 צפויה להימסר הצוללת השנייה בעיסקה.

למצרים שמונה צוללות מיושנות מדגם רומיאו מתוצרת בריה"מ וסין, ארבע מהן עברו תהליך של השבחה בשנות ה־90. העסקאות לרכישת הצוללות מגרמניה הן חלק מהחלטה אסטרטגית של מצרים לחדש את הצי שלה, ובכלל זה את צי הצוללות. למרות הקשיים הכלכליים שבהם נתונה מצרים, היא משקיעה בשנים האחרונות מיליארדי דולרים ברכש אמצעי לחימה מתקדמים, ועל פי התקשורת הגרמנית, העלות של שתי הצוללות הראשונות שנרכשו מגרמניה מגיעה למאות מיליוני יורו.

מאז שנת 2013 מצרים מנהלת מאבק עיקש בארגוני הטרור האיסלאמיסטיים בשטחה, וחלק מאמצעי הלחימה שהיא רוכשת מיועדים לשמש למטרה זו. ואולם, רכש הצוללות אינו רלוונטי למאמצים אלה ואת ההחלטה להשקיע משאבים ניכרים בצוללות צריך לחפש במקום אחר. מצרים רואה את עצמה כמעצמה אזורית ובונה את יכולותיה הצבאיות בהתאם לראייה זו. 

צי הצוללות נתפס כמרכיב אסטרטגי ביכולות הצבאיות וכמענה ליכולות מקבילות של מדינות נוספות, ובהן ישראל, טורקיה ואיראן. גם טורקיה מחזיקה בצי צוללות משמעותי ורכשה חלק ניכר מהן במספנות ThyssenKrupp Marine Systems ((TKMS. המעצמות הגדולות בונות ומפעילות בעיקר צוללות גרעיניות, ומדינות ספורות בונות צוללות קונבנציונליות. ישראל, טורקיה ומצרים הן חלק מ־63 מדינות שרכשו צוללות מהמספנה הגרמנית ThyssenKrupp Marine Systems (TKMS).

המאפיינים הגיאו־אסטרטגיים הייחודיים של ישראל - חיוניות נתיבי השיט לקיומה הכלכלי של ישראל, מאגרי הגז והיעדר עומק אסטרטגי - מחייבים השקעת משאבים בזירה הימית כדי להגן על האינטרסים החיוניים שלה. בניית היכולות הימיות, לרבות צוללות, היא תהליך ארוך טווח של קרוב לעשור בין ההחלטה לבין מימוש היכולת. לפיכך, ההחלטות מחייבות הערכה אסטרטגית צופה פני עתיד.

בלי להידרש לסוגיות השונות בנושא רכש הצוללות, נראה כי לנוכח חוסר היציבות והמציאות הכאוטית המאפיינים את המזרח התיכון, ולנוכח האיום האסטרטגי המתפתח באיראן, ישראל נדרשת לבנות את היכולות הדרושות לשמירה על ביטחונה. הרמזים על בחינה מחודשת של הממשל האמריקני החדש את הסכם הגרעין עם איראן, לצד ההצלחות של איראן בסוריה ובעיראק, עלולים ליצור מציאות חדשה, שבה תידרש ישראל להתמודד עם ציר איראני מחוזק ואגרסיבי מבעבר.