הפיגוע האחרון באיסטנבול אינו מבשר טובות עבור טורקיה בפתחה של 2017, ומסמל את המשך מגמת העלייה בטרור במדינה מאז 2015. על פי מדד הטרור העולמי, ב־2014 נהרגו בטורקיה 20 אנשים בפיגועי טרור, ואילו ב־2015 זינק מספר ההרוגים ל־337. מגמה זו נמשכה ב־2016. פיגועים התרחשו במקומות מרכזיים וסמליים באנקרה ובאיסטנבול, ובהם מדרחוב ראשי, נמל תעופה, איצטדיון כדורגל ומועדון לילה יוקרתי. טורקיה הפכה למדינה שבה מספר קורבנות הטרור הוא הגבוה ביותר מבין חברות ה־OECD, והפתרון לכך עדיין אינו נראה באופק.
פיגועי הטרור בטורקיה מבוצעים בשנים האחרונות על ידי שני גורמים עיקריים: ארגון המדינה האיסלאמית, במחאה על המאבק שטורקיה מנהלת נגדו בסוריה ועל שיתוף הפעולה שלה עם הקהילה הבינלאומית במאבק זה; והמחתרת הכורדית, בקריאה לעצמאות כורדית ובמחאה על המהלכים הצבאיים של טורקיה להרחקת הכורדים מגבולה עם סוריה. בעוד הפיגועים שמבוצעים על ידי המדינה האיסלאמית מכוונים לרוב נגד אזרחים ותיירים, הפיגועים שמבצעת המחתרת הכורדית מכוונים לרוב נגד אנשי כוחות ביטחון טורקים.
המוטיבציה הגוברת של שני גורמים אלה להוציא לפועל פיגועים בטורקיה, לצד הנגישות הרבה שלהם לטורקיה לנוכח גבולותיה הארוכים עם סוריה ועיראק - עומדות בבסיס העלייה הדרמטית בהיקף הטרור במדינה. גם המעורבות הגוברת של טורקיה בנעשה בסוריה, שכוללת פעילות צבאית שממנה נמנעה טורקיה בשנים הראשונות של המלחמה שם, תורמת לכך ומגבירה את הרצון ואת תחושת הדחיפות של אויביה לפעול נגדה ובשטחה. מנגנוני הביטחון הטורקיים מתקשים עד כה לתת מענה לתופעה זו. השלכות ניסיון ההפיכה הכושל שידעה טורקיה ביולי 2016, שכוללות גם מעצרים של אנשי משטרה וצבא, לא מקלות את הטיפול בבעיה.
בנאום שנשא נשיא טורקיה ארדואן ב־31 בדצמבר, טרם הפיגוע במועדון הלילה, הוא קבע שמדינתו עומדת בפני "מלחמת שחרור חדשה" אל מול אתגרי הטרור. בדבריו לאחר הפיגוע הוא הדגיש כי הטרור בארצו קשור גם להתרחשויות אזוריות, וכי טורקיה נחושה למגר אותו. ואולם טורקיה נדרשת להתמודד עם אתגרים אלה בתקופה שבה שורר מתח רב בינה לבין בעלות בריתה המסורתיות במערב. היא נהנית אמנם משיתוף פעולה ביטחוני עם מדינות אלו, גם מתוקף היותה חברה בברית נאט"ו, אך נראה שאין בכך די.
במציאות שכזאת יש בטורקיה מי שמצפים שיהיה זה שיקום היחסים עם ישראל שיסייע למלחמה בטרור. בעוד ממשלת ישראל מדגישה את הגז הטבעי כגורם מרכזי בהחלטה לנרמול היחסים עם טורקיה, הרי בדיאלוג המדיני שקיים מכון מיתווים בטורקיה בסמוך להודעה על שיקום היחסים, בלט דווקא העניין הטורקי בחידוש שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל.
בפיגוע האחרון באיסטנבול היו גם נפגעים ישראלים, וזאת בפעם השנייה השנה. נשיא המדינה ראובן ריבלין שיגר תנחומים בשפה הטורקית. בטורקיה ובישראל מוצבים זה כחודש שגרירים חדשים. התשתית לפרק חדש ביחסים כבר קיימת, בתקווה שפרק זה לא יתאפיין בעיקר בשכול משותף ובמלחמה בטרור, אלא גם בשיתוף פעולה אזורי ובחתירה לשלום.
הכותב הוא ראש מכון מיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ־אזורית, ומרצה על טורקיה באוניברסיטה העבריתטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו