המזרח התיכון חווה על בשרו עלייה גדולה בהשפעתה של רוסיה על מהלך העניין - גם בעקבות פעילות דאעש וגם בשל אי היציבות הכללית. הניצחון המורלי והסמלי ב"קרב סטלינגרד של סוריה" - הלוא הוא הקרב בחאלב - העלה את תדמיתה הכוחנית של רוסיה באזור ובעולם. מנגד, הרוסים נוקטים צעדי תיווך לשלום, שממחישים מי הקובעת האמיתית במדינה.
ראשית קידמה רוסיה עם טורקיה, התומכת בארגוני אופוזיציה סוניים, הסכם הפסקת אש בכל סוריה (למעט לחימה נגד דאעש וג'בהת פתח א־שאם יוצאת אל־קאעידה), כולל מעבר יציאה הומניטרי ממזרח חאלב לאזרחים ולמורדים. נכון להיום המשטרה הצבאית הרוסית היא שמונעת בחאלב ביזה ואלימות על רקע עדתי כלפי אזרחים סונים מצד כוחות אסד ועוזריהם האיראנים והשיעים.
יתרה מכך, רוסיה היתה נותנת החסות הראשית לוועידת השלום באסטנה (קזחסטן) מוקדם יותר החודש בין ממשל אסד לנציגי האופוזיציה. אם זה היה תלוי באסד ובאיראנים, לא היו שיחות שלום אלא גמירת חשבון, אבל האינטרס הרוסי בסוריה כנראה קובע והוא כלכלי ואסטרטגי, לא עדתי.
בעוד היא נוקטת יוזמות שלום, הגדילה מוסקבה את מספר מטוסי התקיפה במדינה למרות הבטחה להפחתת הנוכחות הצבאית, ויש עדויות לביצוע עבודות הרחבה בבסיסי האוויר והים הרוסיים בחוף הסורי. בבגדד יש נוכחות רוסית קבועה במרכז שיתוף המודיעין המשותף לה ולעיראק, לסוריה ולאיראן שהוקם ב־2015 לחזית עם דאעש. נוסף על כך, רוסיה סיפקה לעיראק מטוסי קרב ומסוקי קרב, וזו מצידה נתנה לרוסים להשתמש במרחב האווירי לתקיפות בסוריה.
מצרים ופקיסטן חתמו עם רוסיה על עסקאות נשק משמעותיות וערכו איתה בשנה שעברה תרגילים צבאיים. לפי מקורות רוסיים, מצרים צפויה לאשר לרוסיה להשתמש בבסיסי ים ואוויר, כולל בסיס על הים התיכון שאיישה בתקופת המלחמה הקרה לניטור ספינות צי אמריקניות. בלוב חתמה רוסיה עם ממשל המחוז הגובל במצרים שנלחם בארגונים האיסלאמיסטיים על עיסקת נשק גדולה, למרות אמברגו של האו"ם מ־2011. כביטוי להידוק הקשרים נושאת המטוסים "קוזניצוב" ערכה טקס מרשים בחוף הלובי. אפילו ירדן חתמה עם רוסיה ב־2015 על הסכם הקמה ותפעול של שתי תחנות אנרגיה גרעיניות בזרקא, וב־2017 התוכנית אמורה להתקדם. גם הפיליפינים הודיעו באוקטובר האחרון על מדיניות התקרבות לרוסיה על חשבון ארה"ב.
מה צופן העתיד הקרוב? השאיפות של מוסקבה עלולות להתרחב עוד יותר לאור עלייה בהכנסותיה מנפט ומגז. מתחילת ינואר מדינות אופ"ק ומדינות נפט אחרות כרוסיה החלו ליישם הפחתה מתואמת בייצוא, שהובילה לעליית מחיר חבית בכ־15 אחוזים, ויש החוזים נסיקת מחירים בשיעור ניכר עוד יותר בקרוב. כמו כן, רוסיה תיהנה מעלייה בביקוש ובמחיר של הגז. הגידול בהכנסות עשוי להקל את ההתמודדות עם ההשפעות המכאיבות של הסנקציות הכלכליות שהוטלו עליה בעקבות הפלישה לאוקראינה. אגב כך, התיאום בייצוא הנפט, המאבק בדאעש והדאגה הרוסית להפחית את האלימות העדתית בסוריה עשויים לקרב אליה את סעודיה, מי שתמיד חששה מהשפעתה באזור.
סיבה נוספת לאופטימיות רוסית נראית מכיוון וושינגטון. הנשיא הנכנס טראמפ רמז לא פעם על נכונות לשקם את היחסים ולקדם עימה שיתופי פעולה בפתרון בעיות עולמיות, כשמנגד הצהיר על בחינה מחודשת של הסכמי הסחר עם סין ושל מערכת היחסים עם היריבה הסינית האנטי־קומוניסטית טייוואן.
לאור כל זאת, טוב תעשה ישראל אם תחזק קשרים עם רוסיה בהיבט הכלכלי והאסטרטגי כדי לא להניח את כל הביצים רק בסל המערבי. הדבר ימנע את הישנות מצב היחסים ששרר במלחמה הקרה, שבה בריה"מ תמכה באופן מובהק במדינות ערב. מצב כזה יוביל לתחרות בין־מעצמתית ולחזרת "תיאטרון המלחמה הקרה" באזור, שגם המעצמות וגם השחקניות האזוריות לא יצאו ממנו נשכרות.
הכותב הוא בוגר המחלקה ללימודי המזה"ת ועמית במרכז לתקשורת בינלאומית, אוניברסיטת בר־אילןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו