במהלך השבועיים האחרונים ספגה בריטניה שתי מתקפות טרור קשות, שבהן נהרגו 29 בני אדם ונפצעו יותר מ־100. הפיגוע הראשון שהתרחש במנצ'סטר בוצע על ידי מפגע צעיר ממוצא לובי שפוצץ עצמו בקרב קהל, ואילו בלונדון בוצעה מתקפת טרור משולבת, שהחלה בפיגוע דריסה בגשר לונדון והמשיכה במסע דקירות במתחם מסעדות ופאבים סמוך. שלושה מחבלים השתתפו במתקפה, והם נורו למוות. ארגון המדינה האסלאמית קיבל אחריות לפיגוע במנצ'סטר, וקרוב לוודאי שהוא אחראי גם לפיגוע בלונדון.
ימים ספורים לאחר הפיגוע במנצ'סטר, ב־26 במאי 2017, 29 בני אדם נהרגו ו־27 נוספים נפצעו מירי של חמושים על שני אוטובוסים שהסיעו צליינים נוצרים קופטים למנזר שמואל הקדוש במחוז אל־מיניא במצרים. דאעש קיבל אחריות, ושעות ספורות לאחר הפיגוע תקף חיל האוויר המצרי כמה מחנות אימון בדרנה במזרח לוב, שמהם לטענת מצרים יצאו התוקפים. למרות המרחק הגיאוגרפי בין אירועי הטרור - רב המשותף ביניהם והם מהווים ביטוי לבעיה גלובלית של טרור אסלאמי, המאתגר את החברה המוסלמית והמערבית גם יחד.
ב־2011, כאשר החלו "מהפכות האביב הערבי" להתפשט בעולם הערבי, התייצב המערב לימין הגורמים שפעלו להפלת המשטרים הדיקטטוריים, מתוך אמונה חסרת בסיס כי את הדיקטטורות יירשו דמוקרטיות בנוסח המערב. התוצאה היתה התפרקות מדינות לאום שאותן יצר המערב 100 שנה קודם לכן והיווצרות של מציאות כאוטית, שמהווה קרקע פורייה להתפשטות תנועות אסלאמיות רדיקליות וארגוני טרור.
בריטניה היתה מהמדינות שתמכו במאמצים להפלת משטרו של קדאפי בלוב. מאז גלשה המדינה למלחמת אזרחים והפכה מעוז לפעילי ארגון המדינה האסלאמית ואל־קאעידה. לוב הפכה למוקד של איום טרור על שכנותיה, ובראשן מצרים ותוניסיה, לבסיס אמונים לג'יהאדיסטים מרחבי העולם ולמקור ללוחמים שפועלים בשורות המדינה האסלאמית ואל־קאעידה ברחבי העולם. לוב היא גם שער יציאה למאות אלפי פליטים ומהגרים בדרכם מאפריקה ומאסיה לאירופה.
אירופה משלמת את המחיר של הכישלון האסטרטגי בהבנת המציאות והתרבות של המזרח התיכון, כאשר המדינות נדרשות להתמודד עם גלי טרור מצד אחד ועם גלי הגירה מצד אחר.
המאבק נגד הטרור חייב להיות נחוש, ולעתים כרוך בפגיעה בחירויות הפרט ובהגבלות על התקשורת, כאשר זו משמשת את ארגוני הטרור. הפעלת לחצים בידי מדינות מערביות וארגוני זכויות אדם על משטרים במדינות ערביות, הנתונים במאבק קיומי נגד ארגוני הטרור האסלאמיים, רק פוגעת ביכולת משטרים אלה לנצח ולשרוד ויוצרת בעקיפין גם סיכון גובר על אותן מדינות מערביות.
המערב צריך לגבש אסטרטגיה הכוללת שלושה מעגלים: מאבק נחרץ בגורמים האסלאמיים הרדיקליים במדינות המערב, סיוע כלכלי וביטחוני למשטרים סוניים מתונים דוגמת מצרים וירדן על מנת לשמור על יציבות המשטרים ולסייע להם במאבק נגד איומי האסלאם הרדיקלי מבית ומחוץ, ומאמץ משולב - צבאי, מדיני וכלכלי - לשיקום מדינות כושלות דוגמת לוב ותימן ועל מנת למנוע מהן לשמש חממה לגידול טרור.
הכותב הוא מנהל המחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי הרצליה
