ריבוי עבירות המין: מי שומר על הילדים שלנו?

אי אפשר להתעלם מכך כי לאחרונה, לפי דיווחים בתקשורת הכתובה והדיגיטלית, הולכים ורבים המקרים שבהם ילדים נפגעים מינית על ידי מבוגרים. ולא "סתם" מבוגרים, אלא בעלי סמכות ותפקיד בחברה. לצערנו, לא חסרות דוגמאות. רק בשבועות האחרונים דווח על מורה שנחשד בפגיעה מינית בתלמידותיו, שוטר שעל פי חשד ניצל את מעמדו כמדריך בקייטנה וביצע בילדות מעשים מגונים, ויש גם מקרים נוספים.

מקרים אלו הם מזעזעים, כאלו שהם הסיוט של כל הורה. והתחושה העולה היא תחושה של אגרוף בבטן שמכווץ אותה ואינו מרפה. כל הורה שולח את ילדו למסגרת החינוכית מתוך אמון מלא כי ישמרו על ילדו, ואף יגנו עליו בשעת הצורך. החשש שלנו ההורים, עד היום, היה כי הילד ייפצע חלילה או ייפגע על ידי חברת הילדים. שום הורה לא העלה על דעתו חשש, שבו דווקא דמויות הסמכות יהיו אלו שפוגעות בילדים. חשוב לסייג ולומר כי מרבית דמויות הסמכות עושות את עבודתן נאמנה, ועם זאת עולה השאלה: אם אלו הם הדברים, אז מי מגן על ילדינו? 

המשורר עמיחי שאל בשירו מי מרחם על ילדי הגן, ואני מוסיפה כיום את השאלה: מי מגן על ילדי בית הספר? מי מגן על ילדי הקייטנות? מי מגן על ילדי תנועות הנוער? לכן כהורים וכחברה אנו נמצאים במצב בעייתי, מצב שמחייב עשייה! חשוב שנבין כי כל הנעשה בעולם המבוגרים משפיע על הילדים ועל בני הנוער, ויש לכך השלכות לעתיד הקרוב והרחוק. חברה שהדמויות החינוכיות שומרות החוק בה משדרות אלימות, היא חברה שמייצרת אלימות. הילדים והנוער של היום מביטים בנו ומחקים אותנו, את מעשינו ואת התנהגותנו. 

לכן הגיע הזמן שנשים את הדברים על השולחן ונקרא לשינוי חברתי ולשינוי מדיניות, שינוי שנוכל ליישמו בכמה כיוונים שונים. ראשית, באמצעות בניית תוכנית לאומית שתכלול את משרד החינוך, הרווחה והשוויון המגדרי, שתעזור לנו להתמודד עם המתרחש. תוכנית שבה האנשים המוסמכים על ידי המערכת לתפקידים אלו יהיו אנשים נכונים ומתאימים. ואפשר לעשות זאת באמצעות החמרת תנאי הקבלה למקצועות אלו והחמרת הפיקוח עליהם. 

נוסף על כך, כדי שיהיה שינוי חברתי ותרבותי אמיתי עלינו להתחיל מהילדים של היום, שהם המבוגרים של העתיד. עלינו ללמדם התנהגות אחרת מהי.

הגיע הזמן שגם אנחנו ההורים נשוחח בבית על הנושא. כחברה אנו מכוונים לפעולה בעיקר אל מול המגדר הנשי, ולא נותנים את הדעת על כך שחינוך מיני הוא גם חינוך המיועד לבנים. עלינו להסביר לבנותינו, וגם לבנינו, מהי מיניות בריאה ומהי פגיעה מינית. מתי מדובר בחיזור ומתי מדובר בהטרדה מינית. ובעיקר עלינו לצאת נגד אותם מקומות בתרבות הישראלית שבהם עדיין מעודדים גברים להתנהג כמו "גבר גבר" ולהפגין חוסר כבוד ופוגענות כלפי האחר/ת.

בואו נדבר עימם בשפה שונה, שבה יהיו ערכים דוגמת סבלנות וסובלנות, כבוד הדדי, אהבה וחברות, וכדאי שנעשה זאת כבר היום, לפני שיהיה מאוחר מדי. 

הכותבת היא מנכ"לית פורטל עשר פלוס וחוקרת תרבות נוער וילד

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו