בראיון פרידה של נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, היא טענה שהשופטים אינם מנותקים. "ממש לא", היא אמרה. אלא שדווקא באותו שבוע, רק לפני כמה ימים, הדגימה המערכת שבראשה עמדה הנשיאה נאור עד כמה היא מנותקת. וזה הסיפור: מסתנן מאריתריאה נלכד מייד לאחר שדפק בעזרת בלוק אבן על ראשו של קשיש בן 78, בדרום תל אביב. התוקף צולם, הקורבן זיהה אותו ושוטרים שהיו בקרבת מקום לכדו את התוקפן בתוך שעה.
החשוד האריתריאי הובא להארכת מעצר, שם הבהירה המשטרה כי מדובר באדם עם עבר של מעשי אלימות שכבר נגזר עליו מאסר על תנאי, בגלל עבירת אלימות, אבל בית המשפט החליט לשחרר אותו. הנימוק: העדות של הקורבן היתה "מבולבלת" - קשיש בן 78 חטף מהלומה של בלוק אבן בראש ועדותו מבולבלת. ממש לא בסדר מצידו.
נציג המשטרה הסביר בדיון שלחשוד אין כתובת, והמשטרה לא תוכל לאתרו להמשך הדיונים בערר על שחרורו, אבל בית המשפט החליט לשחרר את התוקפן מייד. בסוגריים צריך להוסיף כי האיש שדופק בלוקים בראש הוא אחד מאלה שהמערכת הלא אטומה, שבראשה עמדה הגב׳ נאור, מנסה למנוע את גירושם ואת כליאתם במתקן חולות. ספרי לנו עוד, גב׳ נאור, על שופטים שאינם מנותקים.
לצביעות בסיפור הזה אין גבול: מי שנלחמים לגרש חב"דניקים מצפון תל אביב, נלחמים למנוע גירוש של סודאנים ואריתריאים אלימים מדרומה של העיר. מי שעוקב אחר דפים ברשת של תושבי דרום תל אביב, רואה תיעוד של אלימות על בסיס יומיומי.
בית משפט, שאטום לסבלם של תושבים שנמצאים תחת כיבוש אלים של סודאנים ואריתריאים אבל מנסה להעמיד פנים שכלל אינו אטום, מזכיר את המעשה הבא שמופיע בכרך הראשון של כתבי רבי אלתר דרויאנוב: "כומר קתולי הכניס יהודי בבריתו (הפך את היהודי לנוצרי), ולמחרת, יום שישי בשבוע, מצא את היהודי יושב ואוכל צלי אווז, בזמן תענית בשר לקתולים.
נסתכל המומר בכומר וראה שפניו זועפים, ואמר לו: "תנוח דעתך, אדוני הכומר, זה דג".
רגז הכומר: "לא די בכך שאתה עבריין, אלא שגם שקרן אתה".
ענה המומר: "חלילה, אדוני הכומר! לא עבריין ולא שקרן. ממך למדתי. אתה זרקת עלי מים ואמרת לי: 'עד עכשיו היית יהודי, מכאן ואילך קתולי אתה', אף אני עשיתי כך - זרקתי על האווז מים ואמרתי לו: 'עד עכשיו היית אווז, מכאן ואילך אתה דג'".
ההיגיון ברח . פרסומת לפולקסווגן, בריטניה
האגדה של העבודה
יו"ר העבודה, אבי גבאי, החל בהיערכות למקרה שיהפוך לראש ממשלה. הוא כבר הכריז שבהסדר שלום הוא לא יפנה יישובים, כאילו מחר בבוקר הוא מתחיל לנהל מו"מ עם אבו מאזן. גבאי גם הוסיף שכאשר הוא יהיה ראש ממשלה לא יהיו חקירות.
למרבה הצער, גבאי שכח לציין עוד כמה אירועים שיקרו רגע לפני שהוא יהיה ראש ממשלה: 1. אנה ואלזה יחליטו להצטרף לוועדת החוץ והביטחון. 2. יתברר שגל גדות היא באמת וונדר וומן. 3. הארי פוטר וקופיקו יחליטו להתחתן ולהזמין לחתונה שלהם את ח"כ גואטה מש״ס, אבל רק אם הוא יביא אישור ממועצת החכמים. אבל לגבאי בטח יש את הסבלנות לחכות שכל זה יקרה.
ואם כבר מדברים על אגדות כמו גבאי בלשכת ראש הממשלה, זה הזמן להעשיר את הבנתנו בעניין, בעזרת דמות היסטורית אמיתית שגם היא התמודדה עם פנטזיות, ולאד צפש השלישי, "המשפד", המוכר יותר בכינויו "דרקולה". וזה הסיפור המופיע בספר דברי הימים של טרנסילבניה, כיום חלק בלתי נפרד מרומניה:
באחת המסיבות בארמונו של דרקולה הגיש לו שר המשקים, שטיינר, כוס צויקה, המשקה האלכוהולי הלאומי, שרק אמיצים מסוגלים ללגום. תוך כדי כך, נשפך מעט צויקה על בגדיו של דרקולה. לשטיינר היה ברור שנגזר דינו להיות משופד, כמקובל אצל דרקולה. אבל במקום להתחנן על חייו, שטיינר לקח את הכוס עם הצויקה שנשאר בה, ושפך את כולה על ראשו של דרקולה.
דרקולה צרח: "מה זה צריך להיות?"
שטיינר ענה: "הוד מעלתך, ידעתי שעל מעט הצויקה ששפכתי על כותנתך, תצווה לשפד אותי, וחסתי על כבודך כאשר תושבי הממלכה יגידו שבגלל טיפת צויקה שיפדת אותי. לפיכך שפכתי את שאר המשקה על ראשך ועכשיו כולם יצדיקו את ההחלטה לשפד אותי".
צבעי הסוואה
גם "אגדת הליפסטיק הוורוד" מעוררת מחשבות לגבי האנשים שמרכיבים את מפלגת העבודה בכנסת. אחרי סערת מרב מיכאלי ורעיון משמורת הילדים הביזארי, היתה זאת השבוע, כידוע, ח"כ קסניה סבטלובה שהתחפשה לפקח תנועה יצירתי ולקחה את החוק לידיה: הח"כית החדשה בעבודה לאה פדידה טעתה וחנתה במקום החניה של סבטלובה, שבתגובה השחיתה את שמשת רכבה בכתובת ליפסטיק.
נניח לרמת הניסוח, שאמורה לעודד את גבאי להעסיק במפלגתו מורה ללשון, וננסה להבין את ההסבר של המשחיתה לעיתונאים: "שתינו אוהבות ליפסטיק ורוד". אין ספק, מישהי כאן מאוד אוהבת להגחיך את עצמה ולמרוח את כבודה על השמשה מול המצלמות.
אז הליפסטיק היה ורוד, אבל הסיפור הזה היה צהוב והתקשורת היתה די עדינה עם סבטלובה. לכן, נותר רק לתהות - מה היתה עוצמת ההתעסקות ודרך ההתעסקות של התקשורת בסיפור הזה, לו היה מדובר בשתי ח"כיות מהימין?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו