נדמה כי אי אפשר לפתוח את עיתוני הבוקר מבלי לשמוע על עוד תאונת עבודה שנגמרה בפצועים או בהרוגים בענף הבנייה. מספר התאונות שובר שיאים במקביל לתנופת הבנייה המסיבית בישראל, ומדובר במגמה קבועה הנחזית כמכת מדינה של ממש, שנראית על פניה כמתקבלת באדישות בקרב הציבור והמדינה.
כך, למשל, דווח לאחרונה על פועל כבן 60 שנפצע קשה לאחר שנפל מסולם, ועל פועל שנפצע בינוני מחפץ כבד שנפל עליו באתר בנייה. רק כדי לסבר את האוזן, על פי נתונים רשמיים שהעבירה המשטרה בשבוע שעבר, נהרגו ב־2016 50 פועלים ונפצעו כ־207. לצערנו, גם 2017 אינה שונה, ומתחילתה נפצעו 92 אנשים באופן בינוני עד קשה ו־16 נהרגו. אף על פי שבמשטרה פותחים תיקים פליליים בחלק מהמקרים, בדרך כלל רובם נסגרים ללא כתבי אישום, והתחושה הכללית היא שכל הגורמים בעניין גוררים רגליים. נתונים אלו זועקים את ההזנחה ואת דלות המשאבים המושקעים מצד המדינה במלחמה בתאונות העבודה, ובענף הבנייה בפרט.
שיעור ההרוגים בארץ הוא כמעט פי 2.25 מבמדינות האיחוד האירופי וכמעט פי 1.5 מבארה"ב. מול נתונים אלו, ואף על פי שהמצב בענף ידוע לכל הגורמים המוסמכים, הטיפול נותר זהה, בעוד האחריות מפוזרת ומתחלקת בין כמה משרדי ממשלה וגורמי אכיפה שונים, ללא הפניית משאבים מתאימים, וההסדרה בנושא הוזנחה במשך שנים על ידי הרגולטור.
אחת מתוצאות חוסר ההסדרה היא הכמות הזעומה עד כדי גיחוך של מפקחים באתרי הבנייה בישראל - 17 חוקרים על 12,000 אתרי בנייה. מדו"ח המבקר האחרון עולה מסקנה ברורה, שלפיה נתון זה מטיל ספק משמעותי ביחס לאפשרות להפיק לקחים במנהל הבטיחות להישנות תאונות, ובדבר היכולת שלו למצות כראוי את הדין עם האחראים האפשריים.
נעצור רגע ונחשוב, האם שמענו לאחרונה על הגשת כתב אישום או הרשעה כנגד מנהל בנייה או קבלן בגין מוות של פועל? במדינה מתוקנת, כשאדם נהרג באתר בנייה האתר נסגר עד להודעה חדשה. בישראל, לעומת זאת, האמבולנס מפנה את הגופה, המשטרה מגיעה ורושמת כמה דברים, האתר נפתח מחדש וכאילו דבר לא קרה. לעיתים מגיע מפקח, אך בשל תנאים מחפירים הוא מגיע לאחר זמן רב, ופעמים רבות הזירות כבר "מזוהמות" והסיכוי שיוגש כתב אישום שואף לאפס.
יש רק לקנא בנהלים המתקיימים במדינות מתוקנות, שבהן העבודה היא בקבוצות, הממונה על הבטיחות מעביר מבחנים ונהלים ולא חושש לפטר מפרי חוק. יש מעקב מתמיד ופיקוח, והתוצאות בהתאם - ירידה דרסטית בשיעור תאונות העבודה.
הפתרונות להפחתה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים ברורים ואפשריים לביצוע באופן מיידי: איחוד כלל הטיפול במכת מדינה זו תחת גורם רגולטורי אחד ומוסדר, הגדלת מספר מפקחי הבנייה באופן דרמטי, העלאת ביקורי פתע באתרים, הקצאת משאבים להסברה ולמניעה, וכן הגברת אכיפה וסנקציות פליליות ליצירת הרתעה בענף. כל אלו יוכלו ליצור מודעות לסביבה בטוחה יותר ולמנוע את קיפוח חייהם של עובדי בנייה נוספים.
הכותב מתמחה בדיני נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית
