מרכז הליכוד הצביע אמש בעד החלטה לקרוא לממשלה להחיל את הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון. יושב ראש האופוזיציה, יצחק (בוז'י) הרצוג, אמר על ההצעה כי "זו רק תביא לעקירת העיניים של הממשל הכי אוהד את מדינת ישראל, לסיבוכים מדיניים, פוליטיים ודמוגרפיים..."
ראשית יש לציין כי ההצעה להחלת ריבונות כוללת גם את בקעת הירדן, ואף אותה לא החריגו חברי מפלגת העבודה בהתנגדותם ליוזמה. מן הראוי לזכור שבתעמולת הבחירות של 92' ערך יצחק רבין הבחנה בין "התנחלויות ביטחוניות" בבקעה, לבין "התנחלויות פוליטיות" ביש"ע. אבל כיום אצל "החמוצים" כיבוש הוא כיבוש הוא כיבוש.
אז על רקע יוזמה זו של תנועת הליכוד, ולאור התגובות המרירות של בכירי מפלגת העבודה נגדה, כדאי אולי להזכיר, לאלו ששכחו מה זה להיות מפא"יניקים, את מה שהיינו פעם לא מזמן. כדאי שיחזרו לתורתו של אחד המנהיגים הגדולים של תנועת העבודה, יצחק טבנקין.
הסחף האידיאולוגי המדאיג, שבו נמצאת תנועת העבודה כיום, ממחיש באופן מצער את דבריו של טבנקין במאמרו "יישובה של הארץ - כורח קיום ליהודים". הדברים נכתבו כשנתיים לאחר מלחמת ששת הימים כאשר טבנקין נוכח לדעת כי קריאתו להקמת חמישים יישובים חדשים בשטחים המשוחררים לא נענתה. וכך כתב, תחת כותרת המשנה "חינוך למצפון מעוות": "רתיעה זו ממימוש כוחנו המיישב בשטחים החדשים, מצמיחה בהכרח... את סרטן־הספק בזכות קיומנו ב כ ל ה א ר ץ ה ז א ת... זכות מוסרית איננה מוגבלת ליישוב הגולן, ופסילתה איננה משאירה את יישוב עין־חרוד ומשמר העמק מקודש. זוהי תופעה חולנית של פער בין מצפונו המסולף של אדם לבין תנאי־קיומו ההכרחיים".
כחודשיים לאחר מלחמת ששת הימים קרא טבנקין למפלגות הפועלים, "ליצור כוח חדש שיבנה את הארץ בגבולות החדשים... לכל חייל שלחם במלחמה ולקרובי משפחתו ולאהובתו - התארגנו וצאו להתיישב, להתפרנס ולגדל את ילדיכם בשטחים ששוחררו על ידיכם!... העיקר שאנו מצווים עליו עתה... הוא המעשה ההתיישבותי. זו היתה דרכה של תנועת־הפועלים הארץ־ישראלית מראשיתה..."
בעניין הקמתה של מדינה נוספת בין הים לירדן כתב: "מציעים לנו להתחמק מן האתגר [הדמוגרפי] על־ידי החזרת הגבול הקודם בינינו לבין הערבים... אם נבדיל חלק אחד של הארץ מן החלקים האחרים ו'נסדר' מדינה עצמאית לערבים הם לא יהיו בתוכנו?... [ה]אם... על־ידי־כך אנחנו מונעים את סכנת המלחמה או ממעטים את השנאה?... הפרויקט הזה של מדינה ערבית עצמאית... איננו אלא אשליה... כל ניסיון 'לגמור' קשיים על־ידי חלוקת הארץ אינו גמר אלא ראשית הסתבכות מחודשת. מלחמת ששת־הימים היא תוצאה של גבולות מדיניים, החוצים ארץ שאיננה ניתנת לחלוקה".
בהצעת מרכז הליכוד שהתקבלה אמש ניתן לראות שילוב בין "הציונות המדינית" של התנועה הרוויזיוניסטית ו"הציונות המעשית" שבה דגלה תנועת העבודה. ואת הדברים הבאים של טבנקין יש לקרוא על רקע עקרון "קיר הברזל" שטבע ותבע זאב ז'בוטינסקי:
"רק גידול כוחנו הממשי", כתב טבנקין, "יביא אויבים לחשב שנית את דרכם ורק הוא יעלה את חשיבות ידידותנו בעיני כל בעל ברית פוטנציאלי בעולם. התנהגות זאת היא הדרך הקצרה ביותר אל השלום עם הערבים - שלום שתנאי לקיומו הוא השלמת הערבים עם ריבונותו של העם היהודי בארץ־ישראל".
