השנה היתה זו מרב מיכאלי שאתגרה את מושג המשפחה. בראיון שנוי במחלוקת אמרה שהמקום הבריא ביותר לילד הוא לאו דווקא בקרב הוריו. הסערה שעוררו דבריה לימדה שיש עדיין מושגים מקודשים בישראל, והזיקה הורה־ילד בראשם.
נורמות הקשורות למוסד המשפחה מתאווררות ומשתנות לאורך הדורות. בכך יכולנו להיווכח כאשר עלה לכותרות חוק חזקת הגיל הרך הדן בזכויות הורים גרושים על ילדיהם הרכים. נשים המתַפְקדות כחד־הוריות ומביאות ילד לעולם בעצמן ומאבקם של הלהט"בים על זכותם להיות הורים - אלה עוד דוגמאות מצוינות לדיון הער על אופי המשפחה החדשה. גם העלייה מרוסיה הביאה לישראל מבנה משפחתי שונה מזה שהכרנו - משפחה שבה לגיל השלישי יש מקום במסגרת המשפחה הגרעינית, ומספר הילדים קטן יחסית לממוצע בישראל.
האפשרויות להקמת משפחה מגוונות מתמיד, אולם תנאי אחד ברור מתנוסס מעל הדגמים כולם והוא חיוני לשרידותו של כל תא משפחתי: חייבת להתקיים זיקה בין החלקים, ובין כולם לשלם שמגדיר אותם כמשפחה.
זה בדיוק מה שהופך פרטים למשפחה: יותר מסך ההרגלים, הגנטיקה וההיסטוריה המשותפת, זו תחושת המחויבות והאחריות ההדדית המתקיימת בין כלל חלקיה. במשפחה בריאה, כשהיחסים תקינים, כל הפרטים יודעים שבעת צרה או שמחה אין מי שיהיה שותף מלא יותר מאשר בני המשפחה. שותפות הגורל, או ברית הגורל, כפי שטבע הרב סולובייצ'יק, היא שמאגדת את הפרטים במשפחה למרות השוני.
משפחה שלא תתקיים בה הברית הזו לא תוכל לתפקד ברגע שעוגן מרכזי בתוכה נחלש. בלי גרעין משותף, תאבד גם תחושת הייעוד - מונח נוסף שקבע הרב סולובייצ'יק. זו התחושה המעניקה משמעות למסע המשותף. אנחנו כאן יחד לא רק בגלל הכרח של שרידות, גורל אחד ששם אותנו כאן, אלא גם בגלל אמונה בערכי יסוד משותפים.
כמו המשפחה, גם מבנה החברה הישראלית משתנה עם השנים, ובמקום קבוצה הגמונית אחת שסביבה קבוצות זהות קטנות, נוצר איזון כוחות חדש שבו כל תרבות תובעת את מקומה באופן שוויוני. נדמה שאנחנו מתרחקים מהמרכז, והזיקה אל בסיס השיגור נחלשת.
כיצד תמשיך אפוא "משפחת החברה הישראלית" לתפקד במציאות הסבוכה? ממש כמו במשפחה הגרעינית, החיבור בין קבוצות הלוויין צריך להיות מבוסס על תחושת מחויבות ואחריות הדדית. האחריות ההדדית מבוססת על מכנה משותף ערכי הממזג יחד יהדות, ציונות ודמוקרטיה, כמו גם ההכרה בייחוד של כל אחד מ"האחים" ותרומתו למסגרת המשפחתית השלמה.
כשם שיש בכוחם של השמיים לשאת כוכבים בכל מיני גדלים ואפיוני חומר וצורה, ועדיין כולם סובבים באותה מערכת שמש, כך גם הקבוצות והמגזרים המרכיבים את החברה הישראלית, רחוקים ככל שיהיו, יכולים להתקיים באותו מרחב משותף כחלק מאותה משפחה.
עליזה גרשון היא מנכ"לית "צו פיוס"
