מי מפחד מהאוונגליסטים?

1. מאז העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, נשמעים קולות בקרב מתנגדי המהלך על "חגיגה משיחית אוונגליסטית"; מפחידים אותנו בחזונות אפוקליפטיים, שתמיכתם של מיליוני הנוצרים הללו נובעת מכך שהם רוצים לקדם את "אחרית הימים" לפי אמונתם. באים אנשים ועוזרים לנו, אבל אנחנו מפשפשים בכוונותיהם - "אתם עוזרים לנו, כי אתם מאמינים במשהו שיקרה פעם". 

שלישיית הגשש החיוור ביצעה פעם מערכון שבו הגיע המשיח לתל אביב. החרדים מבקשים ממנו שידחה את הופעתו ויבוא בשנה הבאה. "אבל הלוא המשיח צריך לבוא באחרית הימים!" הם מנמקים את בקשתם, והמשיח שואל: "ואחרית הימים, מתי זה יוצא?" והתשובה: "זה יוצא... אה... יוצא... באחרית הימים". 

 

2. אתם מבינים מה קורה פה? האוונגליסטים עוזרים לנו בכל מאודם ומרצם, במעשים ולא בדיבורים. אבל השמאל עסוק בביאור כוונותיהם הנסתרות. כמה צביעות יש בחבורה שעשתה ההפך הגמור ביחס לאויבינו ומבקשי נפשנו. בזמן תהליך השלום, כשהתפוצצו אנשים ברחובות וכשערפאת וחבר פושעיו נתפסו בהצהרות אנטישמיות ובאמירות ברורות על כך שההצדקה להסכם אוסלו היא הסכם חודייבה שעשה מוחמד עם בני שבט כורייש במכה - עשר שנים של אי לוחמה בינו לבינם (מזכיר הסכם אחר של עשר שנים...). בזמן הזה התעצם ואסף חיילים, ואז שנתיים בלבד אחר שנחתם ההסכם, הפר מוחמד את ההסכם וכבש את מכה. 

השמאל ידע לטהר את השרץ בק"ן טעמים. תראו, זה לא בדיוק מה שהם מתכוונים, זה רק לצורכי פנים. וגם הפיגועים, זה לא ערפאת אלא פלגים מורדים, כי הוא לא מעוניין בזה. אכן, השחיתות לא התבטאה רק מצד ערפאת וכנופייתו, אלא גם מצד עיתונאים שדבקו בו ותיווכו אותו לציבור הישראלי כסבא חביב המעוניין בשלום איתנו. כך עושים גם עם מחמוד עבאס שקשה לספור את אמירותיו האנטישמיות, ואפילו מטהרים את חמאס, שהאמנה שלו מדברת על השמדת יהודים בכל מקום. 

רק עם האוונגליסטים יש לחבורה הזאת בעיה, כי "הם רוצים לנצר אותנו" והם מצפים ל"יום הדין" ו"גוג ומגוג". ומי אומר זאת? אנשים חילונים שאינם מאמינים באלוהים ולא באחרית הימים. מבחינתכם מדובר באשליה דתית, ואין באמת אחרית לזמן, אז מה אכפת לכם במה הם מאמינים? שפטו אותם לפי מעשיהם! 

זהו בדיוק. לא אמונת הנוצרים מפריעה להם, אלא ציוניותם - התייצבותם לצד ישראל, ותמיכתם העקבית ברפובליקנים ועכשיו בטראמפ. השמאל הישראלי מעדיף את הליברלים האמריקנים הפרו־פלשתינים שמתעבים את ישראל עכשיו, על פני הדתיים האלה שמפחידים אותם עם חזונות משיחיים על משהו שיקרה בעתיד כלשהו. 

 

3. מדובר בבורות עמוקה ביחס למניעים העמוקים החיוביים של אותם נוצרים. הם אסירי תודה לעם היהודי על שהעניק להם את אמונתם, את הדמויות המרכזיות בדתם, את התנ"ך, את יסודות המוסר המערבי ועוד. לפי אמונתם, להיות נוצרי טוב פירושו לעזור לעם היהודי ולמדינתו. שיבת היהודים לציון מבחינתם, היא חזון שיש לעזור בהגשמתו. 

השמאל הישראלי, כמו מקביליו בעולם המערבי, בורח מהתמודדות עם רובדי העומק הדתיים והמיתולוגיים של אומות העולם. היחס לאיראן, למשל, הוא רק כמדינה בת זמננו, ללא הבאה בחשבון של הרקע העמוק בן 2,500 שנה של האומה הפרסית. הדיפלומט הממוצע משחק כמעט רק על המגרש הרציונלי, הגלוי, ביחסים בין מדינתיים. אין לו נגיעה לחלקים הלא רציונליים, למישור העממי הסמוי, להשפעת הספרות והתרבות, כתבי הקודש והמיתוסים הקדומים על הפוליטיקה העכשווית. לכן הכישלון בקריאת המציאות. 

הדבר דומה לניסיון לנתח אישיות של אדם רק על פי החלק הגלוי שלו, החלק המודע, מבלי להתייחס לרקע הביוגרפי, ההיסטורי, היחסים עם הוריו, חלומותיו ועוד. זה לא רציני. כשרוצים לגייס תמיכה בעולם, צריך להביא בחשבון את כלל הרכיבים של החברות השונות, ובתוכם גם את הזהות הדתית ומגוון האמונות. שפת השיח צריכה להתאים את עצמה לנמענים ולמצב המסוים. 

 

ירושלים לבשה חג, והאוונגליסטים הם חלק מהחגיגה. חומות העיר העתיקה // צילום: אי.אף.פי

 

4. ביום שישי לפני העברת השגרירות נפגשתי בירושלים עם הפסטור ג'ון הייגי, המנהיג הבולט ביותר בקרב האוונגליסטים בדורנו. אדם מרשים שהקדיש רבות לתמיכה ביהודים בכל מקום ולעזרה למדינת ישראל. הארגון שהקים, CUFI ("נוצרים מאוחדים למען ישראל"), מונה מיליוני חברים פעילים, ותנאי להצטרפות אליו הוא לא לעסוק במיסיונריות. כתבתי בעבר על מעשיו והשקפתו. מבחינתי, מדובר בחסיד אומות העולם. עכשיו רציתי לשמוע ממנו על חלקו ברגע ההיסטורי של העברת השגרירות. 

הנה מקצת ממה שאמר לי הייגי: "כשהיתה לי ההזדמנות לשוחח עם הנשיא, אמרתי לו ש־2017 היא שנת יובל, וזה כתוב בתורה. קראתי לו על חשיבות שנת היובל בתנ"ך. אמרתי לו שעם ישראל הוא השעון הנבואי של האל, והשעון לא מתחיל לפעול לפני שישראל נמצא בארצו. השעון החל לפעול ב־1917 עם הצהרת בלפור. אחרי יובל הגענו ל־1967, כשירושלים הצטרפה למדינת ישראל שהכפילה את שטחה בעקבות מלחמה שהיתה סדרת ניסים. ועכשיו עברו עוד 50 שנה והגענו ל־2017. 

"דיברתי איתו על המלך כורש והנשיא טרומן. אמרתי שבמובנים רבים הוא וטרומן נמצאים באותו מצב היסטורי. היועצים הקרובים של טרומן יעצו לא להכיר בישראל בזמן ייסודה. אם תכיר, אמרו לו, תתחיל מלחמה ויתבצע טבח (ביהודים). גם לטראמפ אמרו יועציו אותו הדבר - אם תכיר בירושלים כבירת הנצח של ישראל, צבאות השכנים יתקיפו. אמרתי לו, שאינני מאמין שזה יקרה.

"אמרתי לו: 'אדוני הנשיא, אתה עומד על מפתן ההיסטוריה בשנת היובל, וזה יהיה זמן נהדר להכריז על כך שירושלים היא בירת מדינת ישראל; זה יאיץ את תהליך השלום וינפץ את אשליות הפלשתינים שהם יכולים להשיג הכל. ואני מאמין שכשזה יקרה, תצעד אל הנצח, ותהיה בן אלמוות מבחינה פוליטית'. 

 "הוא הקשיב לדברים ביסודיות וחשב על זה. בסוף פגישתנו הצביע עלי ואמר: 'כל הנשיאים הבטיחו לכם והכזיבו אתכם. אני לא אאכזב אתכם'. והוא לא הכזיב. הוא הבטיח וקיים מרצונו החופשי. הוא יכול היה לעשות זאת יותר מכל נשיא אחר, למרות שרבים בקונגרס נלחמו בו, משום שיש לו איכות של מנהיגות שאמריקה התגעגעה לראות, והעולם נזקק לו נואשות. הוא יודע כיצד לעשות עסקאות, והדברים מסתדרים לטובתו כמעט באורח פלאי. 

"אני חושב שהליברלים ישנאו אותו עד יום מותו, משום שהם רצו להפוך את אמריקה לאימפריה סוציאליסטית גלובלית, והוא מבטל את החלומות הללו כדי להחזיר את אמריקה להיות שוב גדולה, להיות שוב מנהיגה, להיות קוֹל ולא הֵד. לכן שומעים המון תלונות, משום שהמבצרים של הליברלים נהרסים". 

לנגד עינינו משתנות פרדיגמות חשיבה ישנות, הן ביחס למקומנו במזרח התיכון והן ביחס לכל מה שידענו על הנצרות. ואידך, זיל גמור. לטובת כולנו, כדאי שנעמיק בנושאים הללו. הבורות היא כר פורה לפחדים דמיוניים; הידע מפיג אותם. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו