קשה לעקוב אחרי אינספור הקמפיינים המזהירים את אזרחי ישראל מפני החשיכה שנפלה על מה שהייתה פעם ישראל החופשית והפתוחה. נביאי זעם מטעם עצמם ובמימון ממשלות זרות מציבים מולנו מראה אלימה, גזענית, שונאת זרים ומושחתת, של מה שהייתה פעם ממלכה של חרות מלאה באצילים יפי בלורית ותואר.
הנתונים, חרף בעיות שאכן קיימות, מוכיחים אחרת. אם לשפוט על פי מדדי האושר וההצבעה בקלפי, הישראלים חשים אחרת, ומסרבים להשתכנע מהתוכחות המעושות המונחתות עליהם. בים ניסיונות ההפחדה, בולט קמפיין "ההדתה", שמתמיד להגיע אל הכותרות המזועזעות.
הדוגמה האחרונה ניתנה במוצאי השבת האחרונה. בחברת החדשות הוצג גרף מטריד תחת הכותרת "הוצאה על חינוך", שבו נראה כיצד בשנים האחרונות נשפכו 176 מיליון שקלים על תרבות יהודית, בעוד שלנושאים כמדע וטכנולוגיה או דמוקרטיה ודו קיום הושארו כפירורים עשרות מיליונים.
אין צורך בהבנה גדולה בתקציב המדינה, כדי להבין שמדובר במספרים מופרכים ומסולפים שאינם אפילו פרומיל מתקציב החינוך או מההשקעה בלימודי טבע או מדעים, ומעידים בעיקר על ניסיון לבצע מניפולציה על צופי החדשות.
הכתבה המופרכת נעשתה בשיתוף פעולה עם ארגון "מולד", הממומן בין היתר ע"י קרן "רוזה לוכסמבורג", השייכת למפלגת השמאל הקיצוני "דה-לינקה", שבאפריל האחרון הייתה היחידה בפלמנט הגרמני שסירבה להצטרף להתחייבות לקיומה של ישראל. זו אינה הפעם הראשונה בה מפיץ הארגון ודובריו בתקשורת את הפחדות ההדתה.
לפני כשנה פרסם הארגון דו"ח חמור המראה כיצד שר החינוך בנט הוציא אל הפועל מזימה, שבה עמותות דתיות מטעמו חדרו לכיתות ושטפו את מוחות ילדינו. בארגון ובכתבות על הקשר הנורא שכחו לציין, כי מי שהחליטה על הכנסת עמותות להפיץ תורה בכיתות, הייתה השרה לשעבר יולי תמיר.
מדוע עשתה זאת השרה תמיר? כדי להכניס לבתי הספר ארגונים רפורמים. בפגישה עמם קראה להם תמיר "לקבוע עובדות בשטח" ו"לתקוע יתד" במערכת החינוך. למרבה האירוניה הביקוש לחינוך רפורמי לא קיים, ומנהלים בחרו להזמין דווקא עמותות אורתודוכסיות. עניין של היצע וביקוש.
שקר הדתה נוסף הפחיד את הורי ישראל, שילדיהם נחשפים ללימודים על ירושלים, נושא שמשרד החינוך בחר לרגל יובל לשחרורה. בערוץ 10 פרסמו תיעוד מדאיג ובו ילדים שרים שירי ירושלים ושירי מלחמה. אבל בדיקה העלתה, כי השיר האסור שדקלמו הילדים, נכתב לאחר מלחמת ששת הימים ע"י חיים חפר עבור רמטכ"ל הניצחון יצחק רבין.
עוד נחשפנו לעיתונאי בכיר, שהלין כי בתו קיבלה שי מבית ספרה: סידור תפילה, שכלל לא היה סידור תפילה. עיתונאי אחר חשף, שבמוסד מחוננים ברעננה צנזרו את "האדם הוויטרובי", רישומו המפורסם של דה וינצ'י על גוף האדם. בהמשך התברר, שמדובר בעמדת צילום, והורים חילוניים העדיפו שילדיהם לא יצטלמו לצד גוף גבר בעירום מלא.
כוהני ההדתה קראו להדביק שלטי "פתוח בתשעה באב", להחרים פסטיגל שלא התקיים בשבת בהתאם לחוזה עם הזמר עומר אדם, והכפישו את יובל המבולבל שהעז לקרוא קריאת שמע.
המאבק על צביונה וזהותה של מדינת היהודים, הוא חשוב ומתנהל בין אחים שאיש מהם איננו עגלה מלאה או ריקה. אך מפיצי קמפיין ההדתה אינם מחפשים דיון; הם מייצגים אולי עגלה שבורה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו