הבחירות המתקיימות היום בברזיל חשובות במיוחד למדינה. לאחר 12 שנות שלטון של מפלגת הפועלים Partidos dos Trabalhadores, יש אפשרות לשינוי והעלאת מועמד הימין זאיר מסאיס בולסונארו (63), חבר בית הנבחרים בברזיליה זה 27 שנים.
בולסונארו אינו נואם מזהיר ומודה שאינו מבין בכל הנושאים שנשיא לכ־220 מיליון ברזילאים צריך לטפל. לשם כך התחייב לבחור את הטובים בכל נושא. הוא רץ בשם המפלגה הסוציאליסטית הליברלית (PSL) אך מתמודד לנשיאות על מפלגתית. לא עלו כלפיו האשמות לשחיתות. אלה מייסרות את ברזיל בעיקר ב־12 השנים האחרונות, שבהן כיהנו נשיאים ממפלגת הפועלים. לואיס אינסיו דה סילבה (לולה. 2003-2011) ודילמה רוסף (2011-2016). רוסף הודחה מהנשיאות בשל חקירות שחיתות שהובילו למאסרם של לולה, שרים ופקידי ממשל בכירים.
בולסונארו מתמודד עם תקשורת לעומתית וממסד תרבותי עוין. מצד שני, הוא זוכה לפופולריות גדלה בשל נאומיו נגד האלימות הגואה בברזיל (כ־60 אלף רציחות בשנה) והבטחה לנקותה משחיתות. כמועמד לסגן נשיא גייס את הגנרל בן ה־65 המילטון מוראו (Mourão) שהשתחרר מהצבא בראשית השנה, אישיות מקובלת ורהוטת דיבור. ככל שהפופולריות של בולסונארו גדלה, גדלו ההתקפות המילוליות נגדו, עד שבעצרת בחירות ב־6 בספטמבר, ברחוב הומה אדם, התנפל עליו אדם ודקר אותו בסכין, שכמעט גרם למותו. הוא הובהל במהירות לבית חולים מקומי, נותח ויצא מכלל סכנה. לאחר מכן הועבר לבית החולים היהודי ע"ש אלברט איינשטיין בסאו פאולו, משם יצא רק לאחר שלושה שבועות. בתקופה זו לא השתתף בכנסים, אך האירוע הביא אותו לידיעת ציבור רחב יותר.
בסקר דעת קהל בשבוע שעבר עלתה התמיכה בבולסונארו: 32% מהנשאלים תמכו בו, בעוד שיריבו העיקרי, פרננדו חדד ממפלגת הפועלים, קיבל 22%. מועמדים אחרים קיבלו פחות מהם. חדד, נוצרי אורתודוקסי ממוצא לבנוני, שימש ראש עיריית סאו פאולו ושר החינוך. הוא נבחר כמועמד ביניים, שעה שלולה דה סילבה עדיין חלם שרשויות החוק יאפשרו לו לרוץ בבחירות. בברזיל קהילה גדולה של יותר מ־5 מיליון ערבים, רובם סורים לבנונים נוצרים; רבים מהם מעורבים בפוליטיקה הברזילאית.
התוקף של בולסונארו, אדליו ביספו אוליביירה, הוא פעיל שמאל ידוע בעל קשרים פוליטיים. ביום הדקירה מישהו החתים במרמה את כרטיסו, כאילו היה בקונגרס בברזיליה, ולא בעיר שבה ניסה לבצע את הרצח. העיתונאי גוסה רויטברג מריו טוען כי בדק ומצא שלאדליו חברים ג'יהאדיסטים רבים, כולל פלשתינים.
באשר אלינו, בולסונארו ביקר בארץ והתרשם מישראל. בנאום בחירות ב־7 באוגוסט אמר שאם יבחר, אחד הדברים הראשונים שיעשה יהיה להעביר את השגרירות מתל אביב לירושלים. הוא הוסיף: "פלשתינה אינה מדינה ולכן לא צריכה להיות לה שגרירות בברזיל. איננו יכולים להרשות זאת לעצמינו, שאם לא כן, עוד מעט גם הפאר"ק (FARC, ארגון טרור קולומביאני) ירצו נציגות כאן". הוא תקף את הנשיאה לשעבר: "דילמה קיימה מו"מ עם הרשות הפלשתינית ולא עִם העַם שם. אתה לא מנהל מו"מ עם טרוריסטים". ביחס למדיניות החוץ, הוא ירצה להגדיל את הדיאלוג עם ארה"ב, ישראל ואירופה, ולעשות שינויים במרקוסור (השוק כלכלי של ארגנטינה, ברזיל, פרגוואי ואורוגוואי). "לברזיל יש התל"ג הגדול ביותר בארגון שמחויב לקטנים בהרבה מאיתנו".
ברזיל הגיעה לרגע האמת. בלי שעות שידור הצליח מועמד הימין, זאיר בולסונארו, להיכנס לתודעת הציבור עם האפשרות הסבירה להיות הנשיא הבא של המדינה החמישית בגודלה בעולם, עם הכלכלה השמינית בעולם. אם לא יזכה ברוב קולות, יצטרך ללכת לסיבוב נוסף, ואז יעמוד מול בעיה. כל מועמדי השמאל יתקבצו סביב בעל הסיכוי הגדול ביותר - כנראה פרננדו חדד - ואז ייתכן שהקערה תתהפך. נמתין ונראה.
דוד ש' מורן הוא מומחה לברזיל, בוגר האונ' העברית ביחסים בינלאומיים ולימודים לטינו־אמריקניים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו