התפטרותו של ראמי חמדאללה ראש הממשלה הפלשתיני, אשר הוביל את הממשלה במשך שתי קדנציות כאיש אמונו של אבו מאזן, נעשית בצומת דרכים רגיש ומבשרת על החרפת היחס של אבו מאזן להמשך שלטון החמאס ברצועת עזה.
למעשה, המשלה המתפטרת היא הממשלה השנייה בהובלתו של חמדאללה. הוא מונה לתפקיד לראשונה ב-2013 והחל בכהונתו השנייה ב-2015, זאת לאחר שנבחר על ידי אבו מאזן לעמוד בראש ממשלת ההסכמה הלאומית של פת"ח וחמאס. ממשלה זו הורכבה מטכנוקרטים ומונתה לא רק על מנת למשול, אלא על מנת להכין במקביל את התנאים לבחירות פלשתיניות כלליות ולערוך רפורמות, שיאפשרו איחוד מחדש של המערכת הפוליטית הפלשתינית.
הרשות הפלשתינית מתנהלת במתכונת של רפובליקה נשיאותית, שבה הנשיא מחזיק בידו את מרב הכוחות, והממשלה היא למעשה גוף מבצע שפועל לפי רוחו של הנשיא. פיטורי ממשלה הם אחד האמצעים שבעזרתם יכול הנשיא להעביר מסר לציבור, להתמודד עם ביקורת מבית, או לבצע התאמות לקראת פעולות הדורשות שינוי מדיניות כולל.
אבו מאזן בחר למנות ממשלה חדשה, כדי להתמודד עם אתגרים פוליטיים מבית, לצד מתן מענה לאירועי השעה בחברה הפלשתינית. מרוץ הירושה בין בכירי הפת"ח מעורר מתח רב. אחד החששות המשותפים לבכירי התנועה הוא שחמדאללה צובר כוח פוליטי ופופולריות כראש ממשלה, ויכול להפוך ליריב של ממש במאבק על ירושת אבו מאזן. למרות שחמדאללה, לשעבר נשיא אוניברסיטת אל-נג'אח בשכם, מזוהה עם תנועת הפת"ח -מ הוא אינו נושא תפקיד רשמי בה. כך שבאופן פרדוקסלי, אנשי הצמרת הפוליטית של הפת"ח דאגו להציג אותו בתוך מנגנוני התנועה כשחקן פוליטי שאינו באמת בשר מבשרם.
מרוץ הירושה בפת"ח מתנהל במקביל להמשך המאבק המתקיים זה כעשור בין הפת"ח וחמאס על הובלת המערכת הפוליטית ברשות הפלשתינית. כראש ממשלת האחדות, חמדאללה נדרש כעת לשלם מחיר פוליטי לא פשוט על החלטת אבו מאזן וצמרת הפת"ח לסתום את הגולל על מאמצי הפיוס הפנים-פלשתיניים. העילה המרכזית לפירוק הממשלה, שתמשיך להתקיים ולשאת באחריות המיניסטריאלית עד להקמת ממשלה חדשה, היא הצורך להכין את הקרקע לבחירות כלליות לפרלמנט ולנשיאות. בחירות כאלה אמורות להיערך אך ורק בגדה המערבית, ולא ברצועת עזה, ולמעשה יהפכו את הפיצול בין המערכות הפוליטיות הפלשתיניות לעובדה מוגמרת.
הזזת ראש הממשלה המכהן הצידה היא סימן נוסף של אבו מאזן כי כוחו עוד במותניו. אבו מאזן רוצה לעצב את קווי המדיניות של הרשות הפלשתינית לעתיד ולהבטיח את המשך השליטה של הפת"ח, לאחר שבתקופת כהונתו הוא איבד את רצועת עזה. לכן, על אף הריכוזיות השלטונית שהוא הפגין בשנים האחרונות, שהתבטאה לעיתים גם בצמצום גבולות מרחב חופש הביטוי, החליט אבו מאזן - בסמיכות לפיזור ממשלת חמדאללה - להקפיא את החוק להקמת ביטוח לאומי-פלשתיני. חוק זה עורר תרעומת בקרב שכבות רבות בחברה הפלשתינית, אשר חוששות מהפרשת אחוזים משכרם לקופת הרשות.
עד מינויה של ממשלה חדשה, יש לאבו מאזן ולבכירי הפת"ח מרווח זמן רחב מספיק על מנת לחוש את תגובת הציבור למהלכיהם הפוליטיים. ראש הממשלה הבא יידרש להתמודד עם הירידה בלגיטימציה הציבורית של שלטון אבו מאזן, ויהיה עליו לרכוש את אמון הציבור על מנת להבטיח את המשך השליטה של פת"ח. בפני הממשלה הפלשתינית החדשה יעמדו גם אתגרים שקשורים לבניית המדינה הפלשתינית, על רקע חוסר אמון בין הנהגת הרשות הפלשתינית והממשל האמריקני, היעדר אופק מדיני וקיפאון מוחלט במשא ומתן בין ישראל והפלשתינים.
ד"ר עידו זלקוביץ' הוא עמית מדיניות במכון מיתווים וראש תחום לימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
