את תוצאות הבחירות המקדימות בליכוד מנתחים באמצעות הפריזמה של עשרת המקומות הראשונים. העשירייה הראשונה, ואל למישהו לטעות בה, היא עשיריה של "ליכודניקים" . עמדותיהם בימין של המפה הפוליטית הישראלית ידועות לכול. לא מקרה הוא שרבים בציבוריות הישראלית ממלמלים לעצמם בהישמע הדרוג הפנימי ברשימת הליכוד כי מדובר ברשימה "יפה". "יפה" למה. כי מדובר בערה חברי כנסת שאינם רק בעלי ניסיון פרלמנטרי אלא גם בעלי ניסיון מיניסטריאלי - ביצועי.
אמנם ניר ברקת לא היה שר אבל כהונת ראש עירית ירושלים משולה לכהונת שר ואולי יותר מכך. אלו תדמיתם הציבורית הייתה ירודה כמו אורן חזן ונאווה בוקר למשל (בצדק או שלא בצדק זו שאלה אחרת לגמרי) לא יופיעו במה שמכונים מקומות ריאליים ונתפסים כמי ש"עפו" או "הועפו" מהכנסת. העובדה שנבחרו בפריימריז הקודמים בקולות מעטים כנציגי מחוזות המגזרים נשכחה מלב כול כפי שאיש לא לוקח ברצינות את מי שנבחרו בדרך זו עתה.
מפלגת העבודה הולכת, גם היא, לבחירות מקדימות של מועמדיה לכנסת. 60 אלף איש בספר הבוחרים שלה. המורל של הנהגתה בשפל המדרגה ואילו חבריה, כנראה, ב"דאון" גדול עוד יותר. בודדים מתוכם מאמינים בסיכויי המפלגה לחזור על הישגה מהבחירות הקודמות. תומכי מפלגת העבודה תמיד היו ידועים כמי שהתבשמו מסקרים והאמינו בתחזיות המתפרסמות חדשות לבקרים באמצעי התקשורת. אמנם, בשנים האחרונות התחזיות מתבדות לחלוטין והקשר בינן לבין תוצאות האמת מקרי בלבד אך, מאז ומתמיד, השפעתם על מצב הרוח של פריפריית מצביעי העבודה וחבריה הייתה דרמטית.
60 אלף חברי העבודה שילכו ביום שני לקלפיות חשים שהם במלחמת הישרדות. בעיניים כלות הם מתבוננים בנחרת הליכודית לכנסת. כאמור : מנוסה, מוכרת ושחבריה זוכים להכרה ציבורית וחלקם לתמיכה ציבורית בלי קשר לעומד בראשם. מצב עניינים זה מחייב את חברי מפלגת העבודה לבחור ברשימת מועמדים שתוכל להתחרות בזו של הליכוד במגרש הניסיון והתמיכה הציבורית.
חברי העבודה חייבים להניח בצד את השנאות האישיות, את ההתחשבנויות המחנאיות ואת הנקמות הקטנות. כיועץ פוליטי וותיק וכמי ששימש כדובר מפלגת העבודה תחת רבין, פרס וברק ושחווה מערכות בחירות רבות אני משוכנע כי אם המפלגה חפצת חיים היא חייבת להציב בצמרתה את המנוסים ביותר, את בעלי רקורד העשייה בנושאי ביטחון , בעניינים מדיניות ובסוגיות חברתיות.
יו"ר המפלגה, אדם מוכשר בפני עצמו, אך בעל ניסיון מיניסטריאלי קצר כשר להגנת הסביבה חייב לצדו, ממש על ידו ברשימה, חברות וחברים מנוסים בעלי מעמד ציבורי מוכח. לא משתתפי תכניות ריאליטי, לא מגישי תכניות בטלוויזיה ולא "גימיקים" אלא חבורה איכותית, רצינית עם רקורד מוערך של עשייה למען הציבור.איני בטוח שזה יספיק אך בוודאי שבלי זה "תחזיות" הסקרים עלולים/עשויים להתאמת.
הכותב שימש כדובר מפלגת העבודה בשנים 92-98 ומשמש כיועץ לטקטיקה פוליטית
