בלי דאגה לקטנות, אין גדולות

את מרבית שנת 1979 בילה נתן שרנסקי בצינוק בכלא לֶפוֹרְטוֹבוֹ. בפסח סיפר לשכניו לצינוק מבין החרכים את סיפור יציאת מצרים. ביולי הובל אזוק לאולם המשפט, שם נגזר דינו להישלח לסיביר ל־13 שנות עבודת פרך. לאחר גזר הדין נעמד היהודי הגאה ונמוך הקומה מול השופט ושוביו, ואמר בעוז: "אתה, אדוני השופט, חושב שהנך חופשי! כיוון שלאחר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד. אך מבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי! גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, תישאר חופשית, כיוון שנשארתי נאמן לאמונתי. אצלך השופט רוחך משועבדת, וזה חמור פי כמה". 

הרוח היהודית שהובילה את שרנסקי, אבדה משהו במערכת הבחירות האחרונה. במקום לעסוק בדברים הקטנים כמו בריאות, רווחה וחינוך, שהם הדברים הגדולים בחיים, עסקנו בריב ומדון. רגע לפני שתקום ממשלה חדשה, אני מבקש להזכיר לקברניטינו מהי הערובה האמיתית לחוסנו של עמנו.

ערב חג הפסח, המסמל את השוויון בין חלקי העם, הגיע הזמן לגלות אחריות כלפי האוכלוסיות המוחלשות. יש להפסיק להטיל את האחריות על עמותות ומוסדות צדקה, המבטאים את רוחם של אזרחים נפלאים התורמים מכספם, זמנם ומרצם, ולשוב לגישה של צדק חברתי, שבמסגרתה המדינה והרשויות הן שצריכות ויכולות לתת מענה לצורכי האוכלוסיות המוחלשות, ולהעניק להן כלים להתמודד עם האתגרים שזימנו להם החיים.

לא פחות מהאיום האיראני, ניצבים לפתחנו איומים חברתיים היכולים לערער את קיומנו. הסוגיות החינוכיות, הכלכליות והחברתיות משפיעות על חיי היום־יום שלנו יותר מכל; ההקצנה הפוליטית והקיטוב החברתי מאיימים לכלותינו.

בחלומי, יתייצבו נציגי המפלגות החרדיות לשולחן המו"מ הקואליציוני עם דרישות עבור 259,731 ילדי החינוך המיוחד, וידאגו לסייעות, להוספת בתי ספר מכילים, להשוואת תקציבים בין ילדים עם תפקודים שונים, להנגשה פיזית ותקשורתית ולתקנות להסעות.

בדמיוני, יתייצב אביגדור ליברמן בעוז למען הרווחה, ייאבק להוספת תקנים לעובדות הסוציאליות, יחוקק את חוק דיור בקהילה וידרוש העלאת קצבאות לנכים ולזכאים לשירותים מיוחדים (שר''ם).

בפנטזיה שלי, סביב השולחן יתווכחו נציגי איחוד מפלגות הימין והליכוד מי מהם ידאג יותר לתחום הבריאות. נציג הליכוד ייאבק על הגדלת סל התרופות ותוספת תקנים לאחיות, בעוד נציגי הציונות הדתית ידרשו לבצע רפורמה ברפואת השיניים, לחזק את בתי החולים הציבוריים, להגביר את הבטיחות בבתי החולים ולמסות את תיירות המרפא ההרסנית.

ואולי לא יהא זה חלום? הנשיא יצחק נבון ז"ל איחל למנחם בגין, שחזר עטור הישגים מהסכם השלום עם מצרים, "להגיע לימים של קטנות: שיכון לזוגות צעירים, מצוקת המשפחות ברוכות הילדים, העלייה והקליטה ודמות חברתנו; כי בלי קטנות אין גדולות".

עמיעד טאוב הוא משנה לראש העיר מודיעין ויו''ר עמותת אופק חזרה לחיים 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו