שביתת האחיות במשק היא תסמין נוסף למחלה ממושכת במערכת הבריאות המצוינת, ההולכת ומידרדרת לנגד עינינו. מה הרבותא בכך שה־OECD משבח את מערכת הבריאות הישראלית כאחת היעילות בעולם, ומדד בלומברג מדרג אותה בין הטובות בתבל, כאשר במציאות היא מורעבת לחלוטין ומגלה סימני גסיסה? יש גבול לתפוקות כשהתשומות יורדות. הקריסה נמנעת רק בזכות רבבות הרופאים, האחיות וכוחות העזר הנאמנים והמותשים.
ליבנו מלא גאווה על תוחלת החיים כאן: 82.5 שנים בממוצע, מהגבוהות בעולם. אך אנו מעדיפים להתעלם מהבדל של 8-4 שנים בין הפריפריה למרכז, ממוות של כ־5,000 חולים מזיהומים בבתי החולים, מתפוסת יתר במחלקות רוב שנה ומתורים ארוכים מנשוא לרפואה מקצועית. בכל מדד רלוונטי אנו מפגרים שנות אור מהממוצע של ה־OECD: מיטות לאלף נפש (3 לעומת 4.7), אחיות (5 לעומת 9.3), CT למיליון תושבים (9.7 לעומת 24.7), ואם-אר-איי (4 לעומת 15.8).
אירוניה היסטורית היא שהרעבת המערכת החלה זמן קצר אחרי קבלת חוק בריאות ממלכתי ב־1997 וביטול המס המקביל שנגבה מהמעבידים (1.95־4.95 אחוזים) לשם הורדת עלות השכר. בשנתיים הראשונות עוד העביר האוצר לביטוח הלאומי "שיפוי" בגין אובדן ההכנסה מהמס, ומאז נדם. בד בבד, קיבלו נערי האוצר אחריות מלאה למערכת ודאגו להרעיבה בהדרגה, כך שכל הקופות ובתי החולים, ללא יוצא מן הכלל, סובלים מתקציבים גירעוניים כרוניים, תחת הסכמי ייצוב תקופתיים. מאז ועד היום ההוצאה לבריאות ירדה מ־7.9 ל־7.3 אחוזים מהתמ"ג; כ־40 אחוזים מההוצאה על בריאות מגיעים מכיסם הפרטי של האזרחים.
לנוכח הגירעון המצטבר, ברור כי כל ממשלה עתידית תעלה מסים או תקצץ בתקציבים האזרחיים, כולל בתקציבי הבריאות המדולדלים. אף אחד לא יעז לגעת בתקציבי הביטחון.
לכן יש לנצל את העלאת המסים העתידית להחזרת המס המקביל, הן על המעבידים, בהיקף 1.5 אחוזים, והן הגדלתו ב־0.5 אחוז לעובדים. ראוי לציין כי מס מקביל על מעסיקים ינוכה מההכנסות, ולכן יקטן המס הנגבה ממס חברות. יש לצפות לבכי ולנהי מצד הארגונים הכלכליים בדמעות תנין: תעשיית היצוא פורחת, התיירות משגשגת, השירותים והמסחר יציבים. רק החקלאות נתונה בקשיים, אך מנגד, רוב עובדיה זרים עם סידורי ביטוח רפואי מיוחדים. מן הראוי להזכיר למעסיקים כי בשנים האחרונות האבטלה בסביבות ארבעה אחוזים, כמחצית משיעור האבטלה בעת ביטול המס המקביל.
תוספת של שני אחוזי מס מקביל (עובד ומעביד) משמעה תוספת שנתית של 8 מיליארד שקלים למערכת. זהו בדיוק הסכום הדרוש להעלאתה חזרה למסלול הבריא מלפני כ־20 שנה, קרי: 7.9 אחוזים מהתמ"ג. מס מקביל הוא גם מס ייעודי "צבוע" לביטוח הלאומי, והאוצר לא יכול לגעת בו לצרכים אחרים, דבר המשחרר קמעא את המערכת מהתלות בו.
שביתת האחיות היא תמרור אזהרה כמעט אחרון לתוספת תקציבים ותקנים. אחריה ידליקו נורות אדומות נוספות גם הרופאים, הטכנאים וכוחות העזר המותשים. בידנו לעצור את התהליך הממושך והמסוכן על ידי החזרת המס המקביל במשק; מס צודק וממוקד מטרה אחת: הצלת חיים.
מרדכי איש שלום הוא חבר המועצה הכללית של קופ"ח כללית, לשעבר סמנכ"ל לתכנון ולכלכלה במשרד הכלכלה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו