אדם הגיע לבית הדין לעבודה ואמר: אני מחפש עבודה כבר הרבה מאוד זמן. מצאתי עבודה, אבל המעסיק יכול לשלם רק עשרה שקלים לשעה, וזה אסור על פי חוק. אנא, אשר לו לשלם לי פחות משכר המינימום כדי שאוכל לעבוד ולהתפרנס. השופט סירב. הבחור זעם - אני עצמאי, בגיר, יכול להחליט עבור עצמי, מי שמך לקבוע עבורי? השופט עמד בסירובו. אולי בך זה לא יפגע, אמר, אבל מעסיקים אחרים ינצלו את ההיתר לרעה וישלמו לעובדים נזקקים שכר רעב.
אתמול קיבל בית המשפט בנצרת החלטה חשובה בעתירה שהגישה שדולת הנשים בישראל נגד עיריית עפולה, שהתכוונה לקיים אירוע במימון עירוני, בשטח ציבורי - ובהפרדה כפויה בין נשים לגברים.
גם העירייה, שבתחילה עמדה על שלה, התעשתה, הבינה שזה לא חוקי ונתנה את הסכמתה לפסק הדין שאוסר הפרדה כפויה. השופט קבע: לא למחיצות, לא לסדרנים המורים לקהל איפה לשבת, ולא לשלטי הפרדה. הוא גם הוסיף ואמר ש"אין באמור לעיל כדי למנוע מכל אדם בקהל החפץ מרצונו החופשי לשהות במקום מסוים באזור האירוע, כדי לשהות בו".
לצד הברכות הרבות על החלטת בית המשפט, נשמעה גם ביקורת עניינית. בין השאר, נטען שאין כאן אפליה; אם יש מקום גם לגברים וגם לנשים, אז הכל בסדר. אחרים טענו שהאיסור מדיף ניחוח פטרוני: אם כך החרדים והחרדיות רוצים לקיים את האירועים שלהם, באיזו זכות מתערבים להם?
ובכן, ראשית - יש אפליה. בכל העולם וגם בישראל ידוע ש"נפרד אינו שווה". כשמפרידים בין שתי קבוצות, כשלאחת יש יותר כוח חברתי (אשכנזים, גברים) ולשנייה פחות (מזרחים, נשים) - הקבוצה המוחלשת תקבל פחות. אין צורך להרחיק לכת: על בימת האירוע שתוכנן בעפולה, אמורים היו להופיע גברים בלבד. ברוב מקרי ההפרדה, נשים מקבלות פחות מקום, בדרך כלל הן נאלצות להסתפק בחלק האחורי של האוטובוס או האולם. זה לא מקרי: כך משמרים היררכיה חברתית.
ואם החרדים מעדיפים זאת, מדוע להתערב? כאן נכנסת הדוגמה שהבאתי בראשית דבריי. מדינה שמבקשת לשמור על זכויות האדם של כלל אזרחיה, לא יכולה לאפשר "קצת אפליה", רק למי שמסכים, רק לפעמים, ואפילו אם יש אנשים שמוכנים שזכויותיהם ייפגעו או אפילו לא רואים בכך פגיעה. ההפרדה זולגת: הדרישות לצניעות ולהפרדה מגיעות לשלטי חוצות, המושחתים מכיוון שיש עליהם פנים של אישה, נערות נזרקות מהאוטובוס בגלל מכנסיים "קצרים מדי", חיילות שנאסר עליהן ללבוש חולצות לבנות.
אין דבר כזה אפליה "בקטנה"; ההפרדה היא מפלצת שלא יודעת שובע. את הגבול צריך לשים במרחב הציבורי, במימון הציבורי ובאיסור הכפייה. ומי שרוצה לבוא לאירוע ולשבת רק עם נשים במהלך ההופעה, מבלי שאף אחד הכריח אותה, בלי מחיצות ובלי סדרנים? אין בכך כל פסול.
עו"ד מרים זלקינד היא מקדמת המדיניות והחקיקה בשדולת הנשים בישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
