נשיא ארה"ב וראש ממשלת ישראל נקלעו לתהליכי הגשת כתב אישום בחודשים אחרונים. שני המנהיגים, נתניהו וטראמפ, טוענים שגורמים הנטועים עמוק בפקידות הממשלתית מנסים להדיח אותם. שניהם אינם מכחישים את עיקר העובדות, אלא כופרים בקשר שבין העובדות, או במניעים למעשים המיוחסים להם או בעצם קיומה של עבירה. שניהם גם מצביעים על תהליך מזוהם.
אך למרות הדמיון בין שני המקרים, קיים הבדל יסודי: בניגוד לאזרחי ארה"ב, הציבור בישראל ונציגיו מודרים לחלוטין מתהליכי הדחת מנהיג המדינה.
בישראל מי שהחליטו על פתיחת החקירה נגד ראש הממשלה ובהמשך על הגשת כתב אישום נגדו, הם מספר מצומצם של פקידי ציבור. ואילו מי שיכריע על פתיחת חקירה נגד טראמפ ויותר מאוחר על הגשת כתב אישום הם 435 חברי בית הנבחרים, המייצגים את כלל אזרחי ארה"ב.
בארה"ב חקירת ההדחה, שהיא שלב הדיונים הקודם להגשת כתב אישום, תתנהל בפומבי ולעיני כל הציבור. ואילו בישראל הציבור מקבל הדלפות מחדרי החקירות ורסיסי מידע, אבל אינו חשוף כלל לסיפור המלא.
בארה"ב צריכות להתקיים שתי הצבעות על הדחת הנשיא טראמפ, שמשמעותה הגשת כתב אישום: אחת בוועדת המשפט של בית הנבחרים, ורק אם זו תעבור, תתקיים גם הצבעה במליאה של כלל חברי בית הנבחרים. במהלך תהליכי ההדחה חברי הקונגרס חוזרים למחוזות בחירתם בכל סוף שבוע, וצריכים לנמק לציבור בוחריהם מדוע הם עוסקים בהדחת הנשיא במקום בקידום מדיניות שתשפר את חייהם. כבר כעת יש סימנים שהצורך לתת דין וחשבון לבוחרים מעמיד כמה וכמה דמוקרטים במצב לא נוח.
בישראל, אחרי תום החקירה והמלצת המשטרה, מתקיים שימוע שבו ראש הממשלה ופרקליטיו יכולים להשמיע טיעונים נגד הגשת כתב אישום. התהליך מתנהל מאחורי דלתיים סגורות עם מספר מצומצמים של פקידי המדינה. הציבור לא חשוף לתהליך ולתכניו בשום שלב.
בארה"ב חייבים רוב בבית הנבחרים להדיח את הנשיא (קרי: כתב אישום). למרות כתב האישום, הנשיא ממשיך לכהן בתפקיד. משפט ההדחה של הנשיא מתנהל בסנאט, ונשיא בית המשפט העליון הוא השופט, ומאה הסנטורים נחשבים חבר המושבעים, והם שיכריעו את גורלו הנשיא. כדי להרשיע את הנשיא יש צורך ששני שלישים של הסנאט - 67 סנאטורים - יצביעו בעד. מדובר ברף גבוה וקשה להשגה. בדרך כלל אין מפלגה שמחזיקה ברוב של שני שלישים בסנאט, כך שכדי להרשיע נשיא יש צורך בתמיכה דו־מפלגתית. רק אם הפשע שבו מואשם הנשיא חמור באופן חריג ואשמתו הוכחה מעל ומעבר לכל ספק - אפשר להשיג מספר כל כך גבוה של סנאטורים שמוכנים להרשיע את הנשיא.
בדומה לחברי בית הנבחרים, גם חברי הסנאט חייבים לתת דין וחשבון לבוחר מדוע הצביעו בעד או נגד הרשעת הנשיא. האזרחים בחרו את הנשיא, והסנאט עומד להפוך את ההחלטה - האם יש לכך הצדקה?
בין שתומכים בנתניהו ובין שלא, העובדה שהציבור בישראל ונציגיו מודרים מתהליך שמשמעותו הפוליטית היא הדחת ראש ממשלה שבו הם בחרו, ראויה למחשבה נוספת - בעיקר אל מול פומביות ההליך בארה"ב, והדין וחשבון שחייבים כל המעורבים בו לבוחר האמריקני.
גדעון ישראל הוא נשיא מרכז ירושלים־וושינגטון המקדם שת"פ בין ארה"ב לישראל
