הדיונים בוועדת הכנסת בנושא הענקת החסינות לח"כ חיים כץ עסקו רבות בשאלה אם ניגוד העניינים שבו היה מצוי עלה לכדי עבירה פלילית או לא. במתחם ניגוד העניינים, קו דק מפריד בין התנהגות פלילית לשאינה פלילית. התנהגות מסוימת עשויה להיחשב לפגם אסתטי, לעבירה משמעתית או אתית ובקצה המנעד - אף להתנהגות העולה לכדי עבירה פלילית של הפרת אמונים.
המלחמה בשחיתות חשובה מאין כמותה ויש לאפשר לרשויות האכיפה לפעול בנחרצות למגרה. אך האם כל פעולה בניגוד עניינים מצד חברי כנסת ראוי שתיבחן באופן דיכוטומי בין פלילי ללא־פלילי? ראייה מצומצמת זו מובילה לתוצאה המונעת הוקעה ציבורית בתיקים של התנהגות בלתי תקינה שלא הבשילו להליך פלילי. חשוב לא פחות, היא עלולה לייצר אפקט מצנן על עבודת נבחרי הציבור ולהרתיע את הראויים שבהם מלבצע את תפקידם.
היעדר כללים, הרגישים למנעד ההתנהגויות, וכלים לאכיפתם, עלול לגרום לכך שהתנהגות תוך ניגוד עניינים המצויה בדרגת חומרה נמוכה, מסתיימת ללא כל הטלת סנקציה על נבחר הציבור, הואיל ונקבע כי המעשה שבוצע אינו עובר את הרף הנדרש להרשעה באישום פלילי. לחלופין, עלול המצב הנוכחי להביא לשימוש מופרז בכלים פליליים נגד נבחרי ציבור שהתנהלו בניגוד עניינים, למרות שהמקרה אינו ראוי להעמדה לדין פלילי. מסיבה זו, הגיעה העת לאמץ מסקנות דומות לאלו שאליהן הגיעו ועדת שמגר וועדת נאמן, ולהחיל על חברי הכנסת והממשלה דין משמעתי וכללי אתיקה מחמירים, שייאכפו באמצעות ועדת אתיקה שתפעל לפי אמות מידה משפטיות ובמנותק מזיקה פוליטית. יש לקבוע אף כי ועדת האתיקה תוכל לנקוט סנקציות משמעתיות וכספיות במקרים הנדרשים.
מנגנונים דומים מוחלים על נבחרי ציבור אחרים ועובדי מדינה. ראשי רשויות כפופים למנגנון המספק חלופה לכלי הפלילי בדמות החיוב האישי (ועדה מעין שיפוטית שרשאית להטיל סנקציה כספית), המאזן בין הצורך להרתיע לבין הנזקים של הרתעת יתר. עובדי ציבור כפופים בהקשר זה לדין המשמעתי. במקרים שבהם בוצעה פעולה בניגוד לדין או לנהלים, וכאשר העבירה אינה עולה לרף פלילי, עשוי להיקבע כי מעשה מסוים מהווה עבירה משמעתית, אשר תתברר בפני ערכאה משפטית. גם הרשות לניירות ערך אימצה את המעבר מאכיפה פלילית לכלים של אכיפה מנהלית במקרים המתאימים. צוות שהוקם על ידי משרד המשפטים (הצוות לחשיבה מחודשת בהיבטי ניגוד עניינים) קבע כי כללי ניגוד העניינים החלים על עובדי ציבור ועל חברי ממשלה צריכים להיות דומים, כאשר "יש לתת את הדעת לצורך ביישום זהיר של הכלל לגבי חברי ממשלה, בהתאם לתפקידם ולסמכויותיהם ובפרט במקרים שבהם מבקשים להגביל את סמכויותיהם".
הגשת כתב אישום והדיון בבקשת החסינות של ח"כ כץ ייתכן שהיו נמנעים אילו התקיימו דין משמעתי וכללי אתיקה ביחס לחברי הכנסת והממשלה, אשר היו מאפשרים טיפול בהפרות כללים באופן מידתי כאלטרנטיבה להליך הפלילי, שהשימוש בו נעשה בלית ברירה. מנגנון כזה יבטיח איזון בין החובה החלה על נבחרי הציבור לפעול ביושר ולהימנע מניגוד עניינים, לבין הצורך שלהם לבצע את עבודתם הפרלמנטרית, ללא החשש כי כל פעולה החורגת מן הנורמה, תחשוף אותם להליך פלילי.
עו"ד מיכל רוזנבוים מתמחה בתחומי המשפט הציבורי ונושאי ניגודי עניינים
