הנשיא ריבלין ניסה לשדר אופטימיות בימים אלה של משבר מגפת הקורונה. תוך שהוא מציין את שיתוף הפעולה בין ישראל לרשות הפלשתינית, הוא צייץ בטוויטר: "העולם כולו מתמודד עם משבר שאינו מבחין בין אדם לאדם ובין אזורי מגורים. שוחחתי כעת עם יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס, ואמרתי לו כי היכולת שלנו לעבוד יחד בעיתות משבר היא עדות ליכולת שלנו לעבוד יחד גם בעתיד, עבור כולנו".
לצערנו, בניגוד לתקווה לשיתוף פעולה, הפלשתינים ובעלי בריתם ממשיכים במלוא המרץ בצעדי הלחימה הפוליטית נגד ישראל. המרכזי בהם הוא הניסיון בשיתוף צבא של ארגונים לא ממשלתיים ללחוץ על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לפתוח בחקירה נגד ישראל באשמת "פשעי מלחמה", לכאורה. רק בשבוע שעבר, כמה ארגונים הגישו תצהירים לבית הדין (חלקם מנותקים מעובדות ומהיסטוריה) כדי לתמוך בניסיון של התובעת פאטו בנסודה להצדיק את הפארסה הזו. בין הארגונים ניתן למצוא את אל-חאק, אל-מיזאן והמרכז הפלשתיני לזכויות אדם, אשר עובדים בקמפיין יחד עם הרשות הפלשתינית וממומנים על ידי ממשלות אירופה.
גם בעלי בריתם הישראלים לא יצאו לחל"ת. "בצלם" פרסם לאחרונה דו"ח שלווה בקמפיין תקשורתי ממומן היטב, בין היתר באמצעות ממשלות אירופה. כמו תמיד, האשים "בצלם" אך ורק את ישראל בסכסוך, תוך מחיקת היסטוריה ענפה של סרבנות וטרור פלשתיניים, ואפילו האשימו את ישראל בניצול השואה כדי לדחות את טענות בית הדין. "שוברים שתיקה", "גישה" ואחרים המשיכו להאשים את ישראל ואת "הכיבוש" בכל הנוגע לקורונה ברשות הפלשתינית, כולל בעזה, היכן שה"כיבוש" הסתיים לפני 15 שנה.
משבר הקורונה לא עוצר גם את קמפיין BDS העולמי, שממשיך לקדם את ההישג האחרון שלו, הלא הוא הרשימה השחורה של עסקים, שחוברה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם, הטוענת באופן שקרי כי אלו מפרים את החוק הבינלאומי. ארגון Human Rights Watch, שהוביל את הקמפיין, המשיך ללחוץ על המועצה אפילו בזמן שווירוס הקורונה משתולל. הטוויטר של מנכ"ל הארגון מלא בתעמולה נגד ישראל, ועומר שאקיר, שנשלח לישראל על ידי הארגון להוביל קמפיינים של חרם, ממשיך לחזור על שקרים שמפרסמים פעילים קיצוניים (כזכור, ויזת העבודה של שאקיר לא חודשה לאחר שבית המשפט העליון החליט שהוא פעיל BDS).
שרה לאה וויטסון, עד לא מזמן בכירה ב-HRW ומאז ומתמיד פעילה אנטי-ישראלית ידועה המתבלת את התבטאויותיה באנטישמיות, שמחה לראות את הישראלים תחת סגר והתלוננה כי זאת "טעימה מעטה. חסרה לי כפית של דם". זאת בתגובה לפעילת השמאל מירב זונשיין, שכתבה "6 מיליון ישראלים יהודים יטעמו עכשיו מה שמספר דומה של פלשתינים החיים תחת כיבוש מרגישים יותר מחצי מאה". וויטסון, אגב, עזבה באופן מסתורי את HRW, לאחר עשרים שנה והצטרפה למכון קוויני – ארגון חדש הממומן על ידי המיליארדרים ג׳ורג׳ סורוס וצ׳ארלס קוך.
וכך, קמפיין הדמוניזציה והמלחמה הפוליטית נגד ישראל ממשיכים ללא מפריע, למרות משבר הקורונה, ומהווים בדיקת מציאות לכולנו. אף שהתקווה לעתיד טוב יותר שבו יכתתו חרבות (או מקלדות תעמולה) לאתים היא חלק מרכזי בטבע האדם ובמסורת היהודית, במקרה זה דווקא אמונה עיוורת עלולה להוביל לתוצאות הרסניות.
פרופ' ג׳ראלד שטיינברג הוא נשיא מכון המחקר NGO Monitor
