עם התחממות הזירה הצפונית, מושמעות אזהרות כלפי חסן נסראללה מצד גורמים צבאיים בישראל, למרות שמנהיג חזבאללה עצמו אינו מופיע בתקשורת ואינו מאיים כפי שנהג לעשות לאורך שנים. האם יש למערכת הביטחון מידע המצביע על כוונותיו של נסראללה לתקוף את ישראל חרף שתיקתו? ייתכן.
חזבאללה מורתע. הרתעה מודדים בזמן, ההרתעה הישראלית כלפי חזבאללה נמשכת מאז תום מלחמת לבנון השנייה ועתה היא קרבה לשנתה ה-14. נסראללה, אגב, רשם שיא: זוהי תקופת ההרתעה הארוכה ביותר של ישראל כלפי גורם ערבי כלשהו. מאז 2006 איים נסראללה אינספור פעמים כי יכבוש ישובים בגליל ויִשְבֶּה את תושביו, ישמיד את מוצבי צה"ל לאורך הגבול ויכתוש את ערי ישראל בטילים שמלחמת לבנון השנייה תיראה לידם כסיפור ילדים. יש המנסים לפרש את היעדר התעוזה אצל מי שטבע את המושג "הניצחון האלוהי" על "המעצמה מס' 1 במזה"ת", בהסתבכויותיו במלחמת האזרחים בסוריה, בהאשמתו ברצח הנשיא הלבנוני חרירי, במאבקים הפנים לבנוניים עם החזית הסונית ואפילו בשערוריית סמי האופיום המוברחים מאפגניסטן.
לפער בין איומיו של נסראללה למימושם יש שני הסברים. הראשון והפשוט יותר קובע שנסראללה של 2020 אינו נסראללה של 2006. מדובר במנהיג חולני, הטרוד בענייני בריאותו וככל שהוא מזדקן, החיים במחתרת אינם מועילים להחלמתו. אותו נסראללה ששתל בממשלת המעבר של לבנון מספר שרים שיעים, קיבל מסרים ברורים שבמקרה של עימות, היעד הישראלי הפעם לא יהיה חזבאללה כארגון אלא לבנון כמדינה וארץ הארזים תהפוך חיש מהר לגל של אבנים, גשרים הרוסים, מתקני נפט בוערים ושדה תעופה ונמלי ים משותקים. "אם ב-2006 הוחזרה לבנון 40 שנה אחורנית", נאמר לו, "במקרה שיתקוף את ישראל תשוב לבנון לתקופת האבן". יש להודות כי האיום מפחיד אותו.
אך האיום היותר גדול שמרסן את נסראללה מלדהור לגליל ולשטוף את ישראל בטיליו נעוץ בעדה השיעית, צאן מרעיתו. כבר בתום מלחמת לבנון השנייה, אמרו לו נכבדי ג'בל עאמל (אזור נפת צור) שהם אינם חפצים בכספי הפיצוי האיראניים. "מדוע", הוא שאל? "אל תגרום לגרושנו מהדרום ואל תשוב אלינו עם פיצויים", ביקשו ממנו השיעים. השיעים בדרום צודקים. אנשי בזוריה, כפרו של נסראללה ושכניהם מנאקורה ועד כפרא, יעטר, מרכבה וטיר דבה, חוו מאז שנות ה-70 נדידה המונית צפונה כל אימת שהתרחש משבר עם ישראל. הם הגיעו בהמוניהם לביירות במבצע ליטני 78', ובשל"ג 82', "בדין וחשבון" 93', ב"ענבי זעם" 96', ולבסוף במלחמת 2006 הם נראו ככבשים תועות ששום רועה לא חפץ לקחתם. לאזרחי ישראל שעוזבים להפוגה במרכז ישראל מוצאת פתרון, לנסראללה קצת קשה למצוא פתרון לרבע מיליון שיעים זועמים.
סיבה למסיבה? ממש לא. בצה"ל ערים לעובדה שלבנון וחזבאללה נמצאים באחת התקופות הקשות שפקדו את ארץ הארזים והחשש הוא שהטילים המאיימים שבארסנל הארגון, יופנו לעבר ישראל כמוצא מן הסבך המקומי, כך שהתקפה של המיליציה השיעית על ישוב בצפון תסיט את תשומת הלב הלבנונית לכיוון גבול ישראל.
משבר הקורונה העצים את הקשיים שחווים לבנון וחזבאללה, מתרחש שם משבר כלכלי מהגדולים שאירעו אי פעם בלבנון. יוקר המחיה וירידת ערך המטבע המקומי מוציאים אלפי אנשים לרחובות מדי יום. גם כינון ממשלה חדשה הכוללת שש נשים, שאחת מהן היא שרת הביטחון הלבנונית, לא הפחיתה את זעם הרחוב. חזבאללה חוטף מכה אחר מכה: גרמניה והונדורס הכריזו עליו כארגון טרור, ברזיל וקולומביה עומדות ללכת בעקבותיהן, מפקדים בחזבאללה מותקפים מהאוויר בגבול סוריה לבנון ללא תגובה. נסראללה ואנשיו מבוקשים באירופה ובארה"ב באשמת חיסולו של הנשיא חרירי ב-2005. ארה"ב כופה על ממשלת לבנון לשחרר מהכלא את עאמר פאח'ורי, אזרח אמריקאי שחזבאללה הביא למעצרו ולכליאתו, ומעבר להשפלה בשחרור, הודלף בארה"ב שנסראללה קיבל כספים כדמי שתיקה.
נסראללה אכן נדחק לפינה ומזה צריך להיזהר.
ד"ר אל"מ (מיל.) משה אלעד הוא מרצה באקדמית גליל מערבי. בעבר מושל ג'נין ובית לחם וראש התיאום הביטחוני הראשון עם הפלשתינים בתקופת אוסלו
