ח"כ מנסור עבאס עבר חוויה המוכרת גם לח"כ לשעבר ושדרן הרדיו בהווה יגאל גואטה מש"ס. שניהם אנשים ישרים והגונים שלא יכלו לחיות בשלום עם המצע הפוליטי של מפלגתם. ניתן להעריך שעבאס כבר לא יהיה חבר התנועה האסלאמית, בתנועתו אין מקום לפשרנות או גמישות.
התנועה שקמה עם אנשים כראיד צלאח מחאג'נה, עבד אל מאלכ דהאמשה והשיח' תאופיק ח'טיב, שמצע "האחים המוסלמים" הוא לחם חוקם, לא מתאימים לו עוד. ראשי התנועה האסלאמית רואים את חזות הכול ב"האסלאם הוא הפתרון". קרי, יצירת עולם אסלאמי ללא גבולות פוליטיים שההלכה האסלאמית, השריעה, היא חוקתו. לפי רוח האחים המוסלמים, הנוצרים, היהודים ובני שאר הדתות הם כופרים, ייכרתו מהארץ או שיחיו כ"בימי הזוהר של האסלאם", כנתינים מדרג נמוך שישלמו בעבור ההיתר לחיות - גִ'יזְיָה, מס גולגולת.
ח"כ מנסור עבאס, סגן יו"ר הכנסת קיבל החלטה קשה האומרת שהתנועה אסלאמית יכולה להתנהל כגוף פשרני ומתון, וואסַטִי בערבית, שיבליט את הערכים הטובים שבאסלאם. האסלאם יכול להחביא את הג'יהאד ואת מות הקדושים (השהאדה) ולהדגיש את השוויון, אהבת האדם והכנסת האורחים. "90 אחוזים מהחברה הערבית הם בית הלל", טוען עבאס.
הוא קורא לקרב בין יהודים לערבים ולהעצים נשים כנושא מרכזי בחיים הפוליטיים של "הרשימה המשותפת". זהו בוודאי לא המצע של התנועה האסלאמית שהיא חלק מ"המשותפת" אלא מסרים הנלקחים כנראה מדרשות יום השישי של אימאמים בארצות הברית, כאלה הנמצאים בפיקוח קצין מבחן של האף.בי.איי.
אילו ליברמן היה פוגש את עבאס, הוא היה מאמץ אותו ללא תנאי. ראשית משום שלפני הבחירות טען עבאס "שיש להקים גוש חוסם נגד נתניהו", וברצינות, האיש הוא "הערבי מחְמַד הראשון" שלא מקרב המפלגות הציוניות או הקומוניסטיות. הוא לא התפקד "לישראל ביתנו" אלא הוא חבר "המשותפת" של אחמד טיבי ואיימן עודה - אנשים אשר ליברמן מאשים תדיר בכך שהם פועלים נגד המדינה. משום כך, הדעות שמבטא עבאס פוגעות כפגיון חד ברקמת ההסברה האנטי-ישראלית שנבנתה בעמל רב במשך עשרות שנים ע"י חברי כנסת ערבים שהסַתָּתָּם – אומנותם.
עבאס הוא הסנונית הראשונה המבשרת את בוא האביב, אחד ששונה מהותית מאירועי "האביב הערבי". בעקבותיו ילכו עוד ערביי-ישראל רבים הרוצים ליטול חלק באחריות לכל המתרחש במדינה. הוא ואחרים רבים שעימו מתחילים להבין כי מציאות חדשה נבנית באזור לנגד עינינו ולה שתי סיבות עיקריות: הראשונה, הפריצה של מדינות המפרץ המוסלמיות לחיי הישראלים שהתקבלה בטבעיות -אפילו באהדה- והיא נושא שראוי לחיקוי. עבאס ירצה לשנות את המציאות של "שתי מדינות לשני עמים" לא מתוך התרסה וסרבנות אלא מתוך מתינות ופשרה.
אם הוא ימשיך בדרך זו ולא ייעצר ע"י חבריו, הוא עוד יגמור כשר בממשלת ישראל. השנייה, מגיפת הקורונה שהפגישה את האוכלוסייה הערבית, עם בכירי השלטון הישראלי, אלופי צה"ל, המשטרה ופיקוד העורף - והפעם כאחות לצרה. המאבק המשותף בקורונה הוכיח לשני הצדדים, כי לערבים אין זנב והיהודי הוא לא בן קופים וחזירים כטענת הקיצונים. לא אתפלא אם בעוד מספר שבועות יתקשר נתניהו אל ג'ו ביידן בוושינגטון ויאמר לו: "ג'ו, שכנעתי את עבאס... מנסור עבאס. מה עם מחמוד עבאס? גם באמירויות אמרו שיתקשר כשיהיה לו משהו חדש" .
ד"ר אל"מ (במיל') משה אלעד הוא מרצה באקדמית גליל מערבי. בעבר מושל ג'נין ובית לחם וראש התיאום הביטחוני הראשון עם הפלשתינים בתקופת אוסלו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו