שירה אטינג או שירה רודרמן?

על קירות כלא אלקטרז שבסן פרנסיסקו התנוססה השבוע תמונת ראש ממשלת ישראל לבוש מדי אסיר כתומים, בליווי הכיתוב "נתניהו, דיקטטור בבריחה".

על קיר בניין האו"ם בניו יורק התנוסס מיצג מחאה ענק עם הכיתוב: "אל תאמינו לו, קריים מיניסטר נתניהו". ברחובות מנהטן הסתובבה משאית שעליה הוקרן מיצג סרטונים של נתניהו אשר מגחכים על נאומי עבר שלו באו"ם, מגחיכים את "נאום איראן" המפורסם ומדביקים לו אף של פינוקיו.

כל אלה - במקביל להפגנות בטיימס סקוור שבניו יורק, בשדה התעופה בסן פרנסיסקו ומול המלון של נתניהו. אגב, בניו יורק ובסן פרנסיסקו - הפתעה, אף אחד מהמפגינים לא העז לחשוב על חסימת כבישים או על הדלקת אבוקות. מעניין. "רגע שקט לא יהיה כאן!", הם הבטיחו כשרוממות הצדק והדמוקרטיה בגרונם, "ביבי, אנחנו מבינים את השקרים שלך באנגלית".

כ־80 לשעברים ממערכת הביטחון שלחו מכתב אזהרה חריף לחברי ועדת החוץ והביטחון של הסנאט וזעקו: "נתניהו מבצע פעולות שמפרקות את צה"ל". האנטי־דמוקרטים, שמובילים במו ידיהם את פירוק הצבא והחברה, החליטו שמישהו מבחוץ צריך להציל אותנו מידי ראש ממשלה נבחר. כמה פתטי. כמה נזק הם עושים.

גם מנהיגי "אחים לנשק", ארגון שעובר טרנספורמציה מהירה ומבהילה להיות כפיל של "שוברים שתיקה", אצו־רצו להתראיין בתוכנית הפופולרית "60 דקות", ומול המצלמה התרברבה שירה אטינג, טייסת מסוקים, שהיא צריכה ביטחון במנהיגים כשהיא נדרשת להפציץ בתים עם ילדים בפנים.

תגידי, שירה, השתגעת? בקלות דעת מבהילה היא מעניקה נשק לכל אויבי ישראל, רק כדי להצדיק את המחאה השנויה במחלוקת של הארגון שלה. מה יביא אותך מהר יותר לבית הדין בהאג, שירה? צמצום עילת הסבירות - או קלות הדעת שלך בהתבטאויות על הפצצת ילדים?

בימים כתיקונם הלב מתמלא בגאווה כשמתנופפים דגלי ישראל בלב ניו יורק וסן פרנסיסקו. כמי שרגילים להפגנות אנטי־ישראליות, שבהן דורכים על דגלי ישראל ומניפים דגלי אש"ף, דווקא התמונות האחרונות מניו יורק היו אמורות להוסיף נחת. אבל הן לא.

כדי להבין את עומק הנזק והשבר של מי שהתאהבו במחאה של עצמם, כדאי לקרוא את מילותיה של שירה רודרמן. שירה היא מנכ"לית קרן רודרמן, פילנתרופית ופעילה חברתית ישראלית־אמריקנית, שמשקיעה ימים ולילות בבניית גשרים הדדיים בין יהדות התפוצות לישראל.

"את הימים הראשונים של השנה אני עוברת בתחושות קשות. עוד לא חלף החג, וכבר קיבלנו דיווח על חלוקת פליירים אנטישמיים באוהיו, ובצאת החג התבשרנו על ההפגנות נגד ראש הממשלה ברחבי ארה"ב. השיא, בעיניי, הוא ההפגנה המתוכננת מול העצרת הכללית של האו"ם. לא נגד נשיא איראן שעתיד לנאום שם, השואף להשמיד את ישראל - אלא דווקא נגד ראש ממשלת ישראל.

האנטי־דמוקרטים, שמובילים במו ידיהם את פירוק הצבא והחברה, החליטו שמישהו מבחוץ צריך להציל אותנו מידי ראש ממשלה נבחר. כמה פתטי. כמה נזק הם עושים

"הנפת דגלי ישראל בדרך כלל באה לחזק אותנו, אך הפעם התוצאה הפוכה. ההפגנות בארה"ב הן נזק איום, בטח בעת הזאת, שבה העולם הולך ומקצין את היחס השונא שלו כלפי העם היהודי. הן הולכות ומחלישות את החוסן שלנו מול אויבינו ומול אוהבינו. מול העולם, מול מבקשי רעתנו והרוצים בהשמדתנו - חזית אחידה וחזקה היא כל מה שאנחנו צריכים. זו כבר לא מלחמה של צדק - אלא של חיים ומוות".

שירה רודרמן היא לא אשת ימין, ובאמתחתה התבטאויות גם נגד חלק מצעדי הממשלה הנוכחית. אבל שירה רודרמן היא אוהבת ישראל. היא אוהבת את מדינת ישראל ואת עם ישראל, ומבינה את הסכנות ואת המגמות הרעות ששוטפות את העולם.

הצעדים האלה לא פוגעים בנתניהו. הם מפרקים את מדינת ישראל, הם מוציאים את דיבתה בעולם, הם הקצנה מדאיגה של מחאה המונית שאמנם חלקתי עליה אך היא היתה לגיטימית ועוצמתית. והכל - במטרה לפגוע בממשלה ולהפיל אותה. תכלה שנה וקללותיה.