אפשר היה לחשוב שמי שהצית את פסל בן־גוריון נמנה עם מתנגדי הרפורמה.
הרי בן־גוריון התנגד נחרצות לאקטיביזם השיפוטי. הוא מעולם לא טען שהכרזת העצמאות היא מסמך משפטי, וזה אפילו כתוב בהכרזה עצמה ומגולם בכוונה לכונן חוקה. מגילת העצמאות גם מעניקה כוח וחשיבות למוסדות הנבחרים, ולא לבתי משפט בלתי נבחרים.
יש המון סיבות למתנגדי הרפורמה "להתנגד" למורשת בן־גוריון, ועדיין, שום חבר כנסת מהקואליצה לא האשים אוטומטית את השמאל בהצתת הפסל. אתמול כבר התברר שהחשוד בהצתה הוא חסר בית בשם מוחמד זיד.
ככל שכמות הפייק ניוז המגיעה מהמתנגדים לרפורמה ובהם חברי כנסת בכירים גדלה, כך מפלס השקר והתרעלה רק עולה.
לפני שבוע תאונה קיפחה את חייו של נהג משאית, וקבוצה של אנשים בזזה את הסחורה מהמשאית עוד טרם פינוי הגופה. גם כאן הצייצנים האשימו את ביבי והביביזם, והמציאות הראתה גם כאן שהבוזזים אינם מצביעי ליכוד. אותו הדבר קרה עם האונס בקפריסין, בשם השנאה לימין: חשודים באונס שהיו מהמגזר הלא־יהודי הפכו ליהודים חובשי כיפות ו"ביביסטים".
מטריושקת השנאה (מטריושקה היא בובה רוסית חלולה, הקרויה באופן שגוי בישראל "בבושקה") היא צורת תעמולה נבזית והרסנית. גם אם הבובה הפנימית והקטנה ביותר מכילה גרעין של אמת בדמות של טענות לגיטימיות נגד הרפורמה, היא נעטפה בבובה של שנאה לנבחרי ציבור, הכחשה של תוצאות בחירות, הכחשה של לגיטימציה של חוקיות החלטות הדרג הנבחר, ביזוי ושנאה של נבחרים, ולבסוף המטריושקה הגדולה של שנאת הבוחרים עצמם, כפירה בריבונות העם ושנאה פיזית, לאנשים שכל פשעם הוא שהם לא חושבים כמו הגרעין הקשה של מתנגדי הרפורמה.
התופעה של רצח אופי למצביעי הימין רק בשל הצבעתם לימין אינה חדשה. ז'בוטינסקי ותומכיו היו פשיסטים בעיני השמאל, בגין ותומכיו היו פשיסטים בעיני השמאל, וכך גם נתניהו ותומכיו פשיסטים בעיני השמאל. "אם נפסיד הדמוקרטיה תמות" היא תעמולת שמאל כבר מאה שנה, מהרפובליקה הדמוקרטית של צפון קוריאה, שם הם כל כך דמוקרטים שאין ימין וגם אין אוכל (כי אימצו סוציאליזם מלא) ועד רייגן/ בוש האב/ בוש הבן/ טראמפ, שההפחדות נגדם טוענות שהם פשיסטים שיחסלו את הדמוקרטיה.
אך העובדה שההסתה אינה חדשה, אין פירושה שהיא לא מזיקה או שאינה מסוכנת. ראשית, השנאה, ההסתה, והשקרים יוצרים משבר אמון, והאמון הוא קריטי לפתרון של בעיות משותפות.
כמה פעמים ניתן לקרוא לאיש ימין פשיסט או פירומן או בבון, לפני שיסרב לדון עם איש השמאל על גיוס חרדים, חינוך, תקציב, ביטחון או יחסי חוץ? הבעיות במדינת ישראל לא נעלמות כי אנחנו בוויכוח, אך הרצון שלנו לפתור את הבעיות שלנו יחד כן נעלם.
ב־6 בינואר בארה"ב מכונת השקרים על "השפעה רוסית לטובת טראמפ" והפחתת חשיבות המהומות לאחר הריגת ג'ורג' פלויד הביאו ימנים להכחיש את תוצאות הבחירות
הבעיה השנייה היא ההסלמה. עלילות דם נגד הימין - וזה אכן הביטוי הנכון לשקרים ולפייק ניוז המופצים נגדנו - עלולות להוביל ימנים קיצונים "להחזיר באותו המטבע". זה מה שקרה בארה"ב במאורעות 6 בינואר - מכונת השקרים של השמאל על "השפעה רוסית לטובת טראמפ", דיכוי הסיפור על האנטר ביידן שעומד כיום למשפט, והפחתת חשיבות המהומות לאחר הריגת ג'ורג' פלויד - גרמו לרבים בימין להכחיש את תוצאות הבחירות.
אם השמאל ימשיך להאשים את הבבונים הימנים בהאשמות שווא, ימשיך להכחיש את סמכות הכנסת ויפגע בדמוקרטיה הישראלית במסווה של שמירה על הדמוקרטיה, הימין עלול להבין שקולו, עצמאותו ועצם קיומו תחת התקפה.
השמאל והימין - במקום לפתור בעיות יחד, אנו עלולים למצוא את עצמנו מנסים להגן על עצמנו איש מפני רעהו. כדי להימנע מכך חייבים להרגיע את הרטוריקה ולהקטין את להבות השנאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו