פתרון נשי לאלימות המגזרית

מקרי הרצח בחברה הערבית שוברים שיאים. כל יום מביא איתו אירוע רצח נוסף.

נוסף על פעילות מערכות אכיפת החוק למאבק באלימות, יש לנקוט מהלכי עומק ארוכי טווח, שישפרו את מערך החיים הכולל של החברה הערבית.

בדיון שהתקיים לאחרונה בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא תעסוקת נשים ערביות, עלה כי כ־30% ממקבלי קצבת הבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי הם נשים ערביות. מדובר בכ־15 וחצי אלף נשים ערביות ובדואיות. זה סמן זועק למצוקת התעסוקה באוכלוסייה הערבית, ויש לכך השלכות על היקפי הפשיעה והאלימות.

נכון לשנת 2022, שיעור המועסקות מקרב הנשים הערביות עומד על 42%, לעומת 83% בקרב הנשים היהודיות. בקרב הנשים הבדואיות שיעור המועסקות נמוך אף יותר: כ־25%. זה מוביל לכך ש־80% מהילדים הבדואים בנגב חיים בעוני, שמוביל לפערים, לתסכול ולקלות הגלישה לפשע.

הנשים הערביות והבדואיות מתמודדות עם חסמים רבים, חלקם חברתיים־השכלתיים, כפערי השכלה ושליטה בשפה העברית ומאפיינים של חברה מסורתית פטריארכלית. עם זאת, החסמים המבניים־תשתיתיים, שלמדינה יש אחראיות לגביהם, הם המרכזיים במניעת השתלבותן בשוק העבודה: היעדר היצע מספק של מסגרות טיפול בילדים, רמה ירודה של שירותי תחבורה ציבורית ומיעוט מקומות תעסוקה ביישובים הערביים.

בעשור האחרון קידמו ממשלות ישראל 14 החלטות הנוגעות לקידום כלכלי־חברתי של האוכלוסייה הערבית, חלקן בתוכניות חומש רב־שנתיות. מדובר על יישום מינימלי עד אפסי של התוכניות בשטח.

האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כ־300 אלף איש וסובלת ממחסור בתחנות אוטובוסים, בתדירות הגעתם ובמסלולים הנהוגים בהם. לזה נוספת בעיית היעדר מסגרות טיפול לילדים, שלא מאפשרת לנשים לצאת לעבוד. בנגב כולו פועלים רק 19 מעונות יום לילדים. אלו מונעים מנשים לצאת לעבודה ולשפר את מצבן הכלכלי.

כמו כן, בנגב לשכת תעסוקה אחת בלבד. הוספת לשכות תעסוקה מותאמות שפה ותרבות תסייע בהנגשת השירותים והמידע בהליך ההשתלבות בשוק העבודה. גם לשיפור תשתיות האינטרנט ביישובים הערביים והבדואיים בדרום יש חשיבות. היעדר מיומנויות דיגיטליות בולט במיוחד בקרב הנשים הבדואיות - 86% מדורשות העבודה הבדואיות חסרות מיומנות דיגיטלית בסיסית.

אין פתרונות קסם, אלא יש צורך בתוכניות עבודה מסודרות, ארוכות טווח, שישפרו את מצב הנשים והגברים בחברה הערבית והבדואית. ככל שהמדינה תשכיל להרחיב את היקף התעסוקה של הציבור הערבי, ובפרט זה של הנשים, כך תשתפר כלכלת הערים והיישובים הערביים. מיצוי הפוטנציאל הכלכלי תורם לצמצום תחושות ניכור ועוינות. מכאן קצרה הדרך לשיפור איכות החיים ולחיזוק החוסן בכלל מוקדי האוכלוסייה הערבית. אלה יסייעו לצמצם גם את האלימות.