חייבים מנהיגות נשית בשלטון המקומי

שנת הבחירות הקרובה היא חלון ההזדמנויות לשינוי, לכניסתן של מנהיגוֹת חדשות, מוכשרות וראויות לרשויות המקומיות • למען נשים, למען גברים, למען כולנו

בחירות לרשויות מקומיות, צילום: גרי אברמוביץ'

לפני כחמש שנים, אחרי שהחלטתי להתמודד על ראשות המועצה האזורית עמק חפר, יעץ לי איש תקשורת בכיר לוותר על התענוג. "כאישה אין לך סיכוי", הוא טען.

למרות הדברים האלה, ששיקפו כנראה את דעתם של לא מעטים, החלטתי להתמודד. לשמחתי ניצחתי, וכיום אני עם הפנים להתמודדות לקדנציה השנייה, בבחירות שייערכו בעוד כחצי שנה.

לכן, וכפי שאמרה טריה האלונן, נשיאת פינלנד: "אין טעם להישרט עד זוב דם משבירת תקרת הזכוכית, אם אף אחת לא באה בעקבותייך". אני מבקשת לצאת בקריאה לנשים המבקשות להנהיג ולשנות בשלטון המקומי: בואו להתמודד, לנצח, להשפיע ולהוביל.

בצמרת השלטון המקומי יש כיום 14 ראשות רשויות בלבד מתוך 258 רשויות (כלומר - פחות מ־6% נשים בלבד עומדות בראש רשויות). זאת אחרי שבבחירות 2018 חל גידול משמעותי במספרן. בסך הכל, עד היום, כ־30 נשים בלבד כיהנו כראשות רשויות בישראל.

זו הסיבה ששמחתי מאוד להיות מעורבת, יחד עם חברותיי ראשות הרשויות, בהקמת פורום "שלושים ואחת". מדובר ביוזמה חברתית א־מפלגתית להכפלת מספר ראשות הרשויות בישראל בבחירות 2023, שבה לוקחות חלק ראשות הרשויות המכהנות.

המיזם, שהקימה תמר זעירא מקיבוץ גבעת חיים איחוד, בוגרת ביה"ס מנדל למנהיגות, פועל למען חתירה לשוויון ולשותפות בין נשים לגברים במנהיגות הציבורית בישראל, בדגש על השלטון המקומי. המטרה היא, כשמו של המיזם, בחירה של יותר מ־30 ראשות רשויות ב־2023. כלומר, להכפיל את המספר הקיים - ויותר מכך.

אנו ראשות הרשויות יודעות זאת היטב. אנו סבורות כי הנהגה נשית חשובה והכרחית לא רק למען השוויון, אלא למען חברה אזרחית טובה ובריאה יותר; הנהגת השלטון המקומי היא המפתח לאיכות חיים בישראל. הרוב המכריע של ההחלטות השלטוניות בתחומי חינוך, רווחה, בריאות, סביבה ועוד מתקבלות ומבוצעות ברשויות המקומיות. תקופת הקורונה והמשברים השלטוניים שחווינו בעת האחרונה (אי־אישור תקציב מדינה במשך שנתיים, או חמש מערכות בחירות) הראו לכולנו כי גם כשהמערכת הפוליטית הארצית במשבר, מנהיגות איכותית בשלטון המקומי יכולה לחולל את השינוי - ובגדול.

המשמעות המעשית של בחירה בראשת רשות מקומית היא, בעצם, הכנסת שיקול דעתן של 50% מהאוכלוסייה להחלטות של הרשות המקומית. כשראשת רשות מחליטה על הקצאת תקציב לתאורה של שבילי הליכה ברשות, היא עושה זאת כאשר החוויה של הליכה לבד בחושך מהדהדת בראשה ובתחושותיה. הקצאה של תקציב לצהרונים או לפעוטונים היא לא עוד סעיף תקציבי, כי אם חוויה מוכרת של הצורך לחזור לשגרת עבודה לאחר לידה, בידיעה שיש מענה כלכלי וחברתי לצורך המשפחתי.

מחקרים מהעולם מראים כי חברות עסקיות שהוסיפו ייצוג נשים בהנהלה נהנו מעלייה של כ־15% ברווחים, ודו"ח של האו"ם מ־2021 הראה שנשים בראש מדינות התמודדו עם משבר הקורונה בצורה אפקטיבית ומהירה יותר. ואפילו ברפואה ובמחקר כניסתן של נשים לתחומים שהיו "גבריים" יצרה חדשנות בחשיבה ושיפור במדדי תוצאה של מטופלים.

מנהיגות נשית, במרבית המקרים, יודעת לקיים שיתופי פעולה, להקשיב ולחבר טוב יותר.

לכן היום, בזמן שבמישור הלאומי ייצוגן של נשים בכירות בממשלה ובמשרדיה נמצא בנסיגה משמעותית, הישועה צריכה ויכולה לבוא מהשלטון המקומי. זוהי הזדמנות של הציבור בישראל לבצע תיקון משמעותי ולהצביע עבור נשים. שנת הבחירות הקרובה היא חלון ההזדמנויות לשינוי, לכניסתן של מנהיגוֹת חדשות, מוכשרות וראויות לרשויות המקומיות. למען נשים, למען גברים, למען כולנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר