1. "צריך מערכת משפט עצמאית", הטענה שמודגשת מאוד, נכונה, רק שמערכת המשפט כיום אינה עצמאית. שופטים חייבים את עצמם לאוליגרכיה שיפוטית, מה שהשופטת בדימוס ורדה אלשי קראה לו "משפחה". עצמאות ואוליגרכיה לא הולכים יחד, כששופטים ממונים לא על סמך יכולתם אלא על סמך קרבתם המשפחתית או האידאולוגית, אין עצמאות. הרפורמה תגדיל את העצמאות של השופטים והתלות שלהם זה בזה, ומערכת המשפט תתחזק.
2. "בישראל אין הפרדת רשויות בין הממשלה לכנסת" - במרבית המקרים בעולם ובהיסטוריה, הממשלות הן ממשלות קואליציה, המפלגה (או קואליציה של מפלגות) בעלת הרוב בפרלמנט מרכיבה את הממשלה. זה הגיוני וטבעי, כי הרי הממשלה צריכה לעשות את מה שהפרלמנט קובע לה, וממשלות שלא נהנות מתמיכת הפרלמנט הן ממשלות משותקות. אם ממשלות היו שולטות בפרלמנט ולא להפך (כפי שטוענים הפופוליסטים משמאל), אז לא היו נופלות ממשלות אף פעם. המתח התמידי בין הממשלה לבין הפרלמנט הוא חלק מהותי מהדמוקרטיה, אך מצב שבו המתח הופך לעימות זה מצב שבו הדמוקרטיה נשברת, כי הממשלה לא נהנית מאמון נציגי העם.
3. "יש מחסור באיזונים ובלמים" - הטענה כמובן נכונה, אבל הכיוון של האיזונים והבלמים לא נכון. בישראל כיום, בניגוד לשאר המדינות המפותחות, אין מה שיאזן את בית המשפט העליון. בכל המדינות יש התגברויות כאלה ואחרות, אם באמצעות שינוי החוק או החוקה ואם באמצעות רוב מיוחד.
4. "למה עכשיו?" - הימין מדבר על רפורמה משפטית כבר כמעט 30 שנה, ולא רק הימין - גם רבין, לפיד האב, לפיד הבן, ליברמן, לבני, ריבלין, אולמרט, סער ואחרים בשמאל ובמרכז תמכו ברפורמות משפטיות ברוח הרפורמה הנוכחית. דמעות התנין של האופוזיציה על הרפורמה אינן אלא משחק פוליטי. יותר מ־100 ח"כים חברים במפלגות שמאמינות ברפורמה, אך מתנגדות לה משיקולים פוליטיים.
5. "המטרה היא למלט את נתניהו ממשפט" - המשפט כבר מתנהל, לא ניתן להפסיקו ואין קשר בין הרפורמה לבין הליכים פליליים. הטענה ששינוי בוועדה למינוי שופטים יחזק את נתניהו היא חרב פיפיות. אם מישהו מאמין שהשופטים במשפט נתניהו מסוגלים להטיית פנים, אז הוא מסוגל להאמין שההטיה קיימת כבר עכשיו. כלומר, מי שחושב שעלול להיות זיכוי רק בזכות הרפורמה - חייב לחשוב גם שתהיה הרשעה כדי לעצור את הרפורמה. זה טיעון שמתאים יותר לאנשים שמאמינים שמערכת המשפט רקובה, לא לאלה שרוצים לחזקה.
6. "ומה אם הכנסת תבטל את הבחירות?" - חוק יסוד מונע את זה כבר היום. בטווח הארוך, שומר הסף היחיד שיכול למנוע דיקטטורה הוא העם, ואותו צריך לחזק. המנגנון שדואג לקיום הבחירות לא רק אינו מתפקד, הוא גם מוטה פוליטית: ועדת הבחירות המרכזית נשלטת על ידי פוליטיקאים ופוליטיקאים־לשעבר, ומעליהם בג"ץ, והחלטותיה נעות מסתימת פיות רוחבית ועד לפסילת מועמדים כשרים, בעודה מלבינה מרגלים כמו עזמי בשארה. אין בישראל הוגנות בבחירות. בג"ץ מאוזן ועצמאי יותר בעקבות הרפורמה יחזק את הליך הבחירות בישראל.
7. "בישראל אין חוקה" - אהרן ברק כבר אמר שחוקי היסוד הם חוקה, ויש מדינות דמוקרטיות בהרבה מאיתנו ללא חוקה, ויש דיקטטורות שיש בהן חוקה. יש גם קשר בין רמת הדיקטטוריוּת של מדינה לבין כמה החוקה שלה מתיימרת להגן על זכויות האדם - ואתם מוזמנים לקרוא את החוקות המפוארות. אם מסתכלים על חוקות בדמוקרטיות אמיתיות, רואים שהן הרבה יותר קרובות לרפורמת לוין מאשר למצב הקיים כאן כעת. אין חוקות שבהן יועמ"שים הם "שומרי סף", או שבית משפט עליון מחזיק ברוב או בווטו במינוי חבריו.
8. "הרפורמה תפגע במעמד הבינלאומי של ישראל" - העולם יודע מהי דמוקרטיה ומהי לא דמוקרטיה, ורפורמת לוין תחזק את הדמוקרטיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו