בין סין לארה"ב: ישראל על חבל דק

כבר כמה שנים מתייחסת ארה"ב לסין כאל האתגר המשמעותי ביותר למדיניות החוץ והביטחון שלה • לכן היא נוקטת מדיניות שמקשה את שיתוף הפעולה של בעלות בריתה עם סין, בייחוד במישור הכלכלי

פגישת בנימין נתניהו עם סגן נשיא סין במשרד החוץ (ארכיון), צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ

לאחרונה נמתח עוד יותר החבל הדק שעליו מהלכת ישראל, בין רצונה בשיתוף פעולה עם סין לבין מחויבותה לשמירה על יחסים תקינים עם ארה"ב.

כבר כמה שנים מתייחסת ארה"ב לסין כאל האתגר המשמעותי ביותר למדיניות החוץ והביטחון שלה, ונוקטת מדיניות שמקשה את שיתוף הפעולה של בעלות בריתה עם סין, בייחוד במישור הכלכלי.

באוקטובר האחרון החבל הדק הזה נמתח פעמיים. הפעם הראשונה נגרמה כתוצאה מהרחבת סמכויות הוועדה המייעצת לבחינת השקעות זרות בישראל. ועדה זו הוקמה על ידי הקבינט המדיני־ביטחוני עקב לחץ אמריקני, ומטרתה העיקרית היא יצירת מנגנון שיוכל להגביל את ההשקעות הסיניות בישראל.

הקבינט אישר להרחיב את סמכויות הוועדה בשתי דרכים: ראשית, הוועדה הרחיבה את ההגדרה של "משקיע זר", כך שבמקרים מסוימים ניתן להחילה גם על תאגיד שרק 5% ממנו בבעלות זרה; שנית, לוועדה צורף נציג משרד החוץ, וזאת נוסף על נציגי משרד הכלכלה, משרד הביטחון והמל"ל, שכבר היו חברים בה. צעד זה מחזק את המשקל בוועדה של אינטרסים שאינם בהכרח כלכליים.

הוועדה גם הוסמכה לשקול לא רק את עניינו של המשקיע הזר הספציפי שבו היא דנה, אלא גם את היקף ההשקעות הזרות בענף. הכוונה ברורה: להגביל השקעות סיניות בישראל ולהיענות ללחץ האמריקני.

ההתפתחות השנייה הגיעה כשמשרד המסחר האמריקני פרסם תיקון לכללי הפיקוח על יצוא הטכנולוגיה העילית לסין. תיקון זה מחייב מתן אישור אמריקני ליצוא של רכיבים ושל טכנולוגיה מתקדמים בתעשיית המוליכים למחצה, המעגלים המשולבים והרכיבים שמשמשים לפיתוח מחשבי־על. ההצדקה הפורמלית לאיסור החדש היא שרכיבים אלה יכולים לשפר את היכולת הצבאית של סין, אך רבים רואים הגבלות אלו כמיועדות לשמירה על העליונות האמריקנית בתחומי הטכנולוגיה העילית.

ההגבלות רלוונטיות לחברות ישראליות לפחות בשני מובנים: ראשית, הן מוטלות על כל מי שמחזיק באזרחות אמריקנית או גר בארה"ב ועוסק בפיתוח, במכירה או בהעברה של המוצרים המפוקחים; שנית, וחשוב מכך - לגבי חלק מהמוצרים המפוקחים ולגבי שורה של חברות סיניות, החילו האמריקנים את "כללי התוצר הישיר הזר" (Foreign Direct Product Rule), שלפיהם גם מוצרים המיוצרים מחוץ לארה"ב, אך עושים שימוש בטכנולוגיה או בחומרים אמריקניים, כלולים בהגדרת המוצר המפוקח, ויצוא שלהם לסין דורש אישור. ההגבלות עתידות להקשות את שיתוף הפעולה הטכנולוגי של חברות ישראליות עם סין, במיוחד כשארה"ב שוקלת את הרחבתן לתחומים נוספים.

ההתפתחויות הללו לא יובילו לסיום שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לבין סין, אך מכירת טכנולוגיה מתקדמת לסין והשקעות סיניות בישראל בתחומי התשתית, עתידות בהחלט להיתקל בקשיים רבים. ההתמודדות עימם תחייב תשומת לב רבה כדי לא להיקלע למצב של מניעת השקעה סינית, או גרוע מכך - של עמידה מול מנגנוני האכיפה של ממשל ארה"ב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר