משחקי הבגרות

במשך שנים מנפנפות הרשויות בשיעור הזכאים לבגרות מקרב הלומדים בשטחן. כולנו מכירים את משחקי הסינון המשמשים להעלאת שיעור הזכאות. כולם זוכרים את התיכון בבית ג'אן שקפץ לראש הטבלה עם כ־100% זכאות לבגרות במשך שנים, הישג ששלח את המנהל, עלי סלאלחה, לכנסת ישראל.

הזכאות לבגרות עלתה והגיעה ל־73% בממוצע ארצי בשנת הלימודים תש"ף. אך מה תועיל תעודת בגרות עם מספר יחידות לימוד וממוצעים נמוכים, המאפשרים זכאות אבל רחוקים מלפתוח שערים לאקדמיה? היעד המעודכן הוא תעודת בגרות מצטיינת.

כדי לקבל תעודת בגרות מצטיינת יש צורך בממוצע של יותר מ־90, עם ארבע יחידות לפחות במתמטיקה וחמש באנגלית. כמה מתלמידי ישראל זכאים לתעודה כזו? קצת יותר מעשירית. 10.8% מבוגרי התיכונים קיבלו תעודה כזו בתש"ף. נתוני תעודת הבגרות המצטיינת חושפים את עומק הפערים בין המרכז הגיאוגרפי והכלכלי ובין הפריפריות.

בפילוח לפי רשויות, נוכל למצוא יישובים כמו שוהם, רמת השרון, רעננה, גבעתיים וגבעת שמואל, שבהם כ־25% מבוגרי התיכונים זכאים לתעודת בגרות מצטיינת. בתחתית, עם פחות מ־3% זכאות לתעודת בגרות מצטיינת, אפשר לפגוש את אופקים, רהט, קריית גת, כסייפה, עמנואל ועוד.

שדרות, עירי האהובה, מדגימה את הפער. מצד אחד, זינוק לראש טבלת הזכאות לבגרות בנגב עם יותר מ־90% זכאות. מצד שני, דשדוש בתחתית הזכאות לבגרות מצטיינת עם 2.3%, שגם הם שיפור לעומת שנים עברו.

זו לא בעיה של ילדי הפריפריות. זו בעיה קשה של כלל החברה הישראלית. אם אנחנו לא רוצים לדון את ילדי הפריפריות לחיי עוני ורוצים לאפשר לכישרונות ולמנהיגים הטובים ביותר שלנו להגיע מכל מקום וקהילה פוטנציאליים, חייבים לחולל שינוי. לשם כך עלינו לדייק את המטרה ואת המדד הרלוונטי.

אז מה הדרך לצמצם את הפערים הללו, המהווים שיא בעולם המערבי? תמריצים משמעותיים למורים ולמנהלים בפריפריות. צמצום פערי ההשקעות בין רשויות באמצעות תקצוב דיפרנציאלי עמוק. שיפור לימודי מתמטיקה ואנגלית בפריפריות. ביטול מסלולי חינוך מקצועי נטולי תעודת בגרות איכותית. השקעה באיתור וביצירה של מסגרות למחוננים ולמצטיינים.

ובעיקר, יעד ממשלתי מדויק ששם את העיניים על מהפכה בזכאות לתעודת בגרות מצטיינת. זו הדרך לעתיד טוב לילדי הפריפריות ולחברה הישראלית כולה.