מה שקורה כרגע בימין הוא לא פחות מעלבון לישראליות ולישראל. ההערצה חסרת התקדים לנתניהו והאמונה שאין לו תחליף הן בעיטה בפרצופה של מדינה שבכל העולם מוגדרת כנס. מסתובבים בקרבנו אנשים שמשוכנעים שבישראל קיימים שני פסי ייצור בלבד, אחד שייצר את נתניהו ואחר שייצר את כל השאר. שהמקום שהעמיד בעשורים בודדים ידע ומחקר ותרבות שמגיעים לכל מקום על הגלובוס, לא מסוגל לייצר ולו תחליף אחד ראוי לראש הממשלה.
יש מי שמכנים זאת פולחן אישיות. זה הרבה יותר עצוב מזה. מדובר בהיעדר יכולת להסתכל על החברה הישראלית, על אינדיבידואלים בה, על הישגים והצלחות כעל משהו שהוא שלנו. אם זה עובד ומצליח זה הכל נתניהו, אם זה נכשל זה באשמת השמאלנים/ הערבים/ החרדים/ הפרקליטות/ מפא"י.
ההאדרה העיוורת הזאת מוחקת את העבר המפואר במחי יד: לא, לא הקימו מדינה מאפס עוד לפני שנתניהו בכלל נולד. לא, אין לנו זוכים בנובל בזכות עצמם ובזכות מוסדות המחקר. לא, לא זכינו באירוויזיון משום שיזהר כהן זמר נפלא ונטע ברזילי יוצרת חדשנית ומרתקת.
תומכי נתניהו הפסיקו לראות עד כמה ישראל נפלאה בזכות עצמה. הם לא מכירים בכך שמדינה היא פסיפס ומה שקורה בה הוא תוצאה של אינטראקציה וסיעור מוחות וניגודים וגם מאבקים, אלו החומרים שמהם עשויות חדשנות וקידמה. ישראל היא סטארט־אפ ניישן לא בזכות נתניהו, אלא בראש ובראשונה בזכות זה שישראלים תמיד יחפשו פתרונות לבעיות, שבדנ"א הישראלי אין דבר כזה אי אפשר. המקום קטן, הבעיות גדולות, הרקמה האנושית אינה אחידה, אנשים בגיל 19 מפקדים על אנשים בני 18, מרכיבים שיוצרים תבשיל שכל הזמן בוער ורותח ומבעבע.
הימין הישראלי שדבק בנתניהו בכל מחיר כי הוא ליגה אחרת ואין לו תחליף פוגע בישראל הרבה יותר מהשמאל הקיצוני שעליו הוא מלין. הטענה היא שהשמאל מוציא את דיבתה של ישראל רעה, אבל ההצהרה שההישגים וההצלחות הם תלויי ביבי היא־היא הוצאת דיבה. כן, השמאל מעביר ביקורת, יש דברים רבים שצריך לשנות. אבל בעצם ההחלטה של הימין להיצמד לנתניהו בכל מחיר, הוא זה שבעצם מעביר ביקורת על המדינה ואומר שאין מה לעשות - ישראל היא כל כך עלובה ורדודה וחסרת מעוף שהיא הצליחה להוציא מקרבה רק אדם אחד ראוי שיכול להוביל אחריו את מצעד הבינוניים והבינוניות.
לכל אדם יש תחליף, בטח ובטח במקום משכיל ומפותח ויצירתי כמו ישראל. כשהייתי ילדה הייתי מקבלת בגדים מבני הדודים שלי, אבל נעליים מעולם לא לקחנו כי נעליים מקבלות את הצורה של הרגל. נתניהו לא ישאיר אחריו נעליים גדולות מדי, מי שיבוא במקומו יביא את נעליו החדשות והן תקבלנה את הצורה של הרגל שלו.
