כולם היסטריים, למכבי חיפה גם יש סיבה

אנשים שפגשו אותי לפני המשחק, שאלו מה יהיה? אוהדים של חיפה ושל מכבי. עיניים אדומות, דאגה מכרסמת, שפה עליונה רוטטת. כל אחד מסתובב עם הקפסולה שלו. כדור הרגעה, כדור להורדת סוכר, כדור אחד בקנה. כולם היסטריים. רוצים רק כדור אחד ברשת.

 

בתחנת רדיו צפונית אמרתי שחיפה לפחות לא תפסיד. עמוק בפנים חשבתי שהיא דווקא תנצח. בהימורים פנימיים עם חברים הלכתי על חיפה ביג טיים, למרות שהיא פחות טובה ופגיעה יותר. למה? התשובה פשוטה - זה כבר לא היה יכול להסתדר יותר במספרים. מתמטיקה פשוטה.  

 

ניצחון אחד ב־31 משחקים למועדון מספר 2 מול המספר 1? 0 ניצחונות עליהם מאז שאצטדיון סמי עופר המוזהב הוקם? במשפחת עופר שוקלים כבר לקחת את השם בחזרה בגלל פגיעה בכבוד שם המשפחה. 4 שנים בלי ניצחון אחד עליהם בליגה? אחד? די לכיבוש! זה לא יכול להימשך לנצח, מה עוד שוואן לוון ממשיך בסבב ההרכבים הבלתי נגמר שלו, וחושב שלנצח אחי. 

 

מזל שג'רלדאש זה באנקר, אחרת היו מביאים את אורי סלימאן שבטח היה מבשל גם לבלקמן. 10 דקות בתוך המשחק חשבתי שזה באמת יימשך ככה, כי חיפה הגיעה משוגעת ממוטיבציה, אבל פרועה מדי, והשכיבה צהובים על הדשא, עד שהייתי בטוח שריינשרייבר ירגיע אותם רק עם אדום. ואז תם הטקס. מתוך כל אוסף הטאלנטים, מי שהתעשת מהר מכולם היה דולב חזיזה שהחל במהלך שהביא לסיפור הגדול של המחצית. אצילי פרע שטר ראשון ומצא נהדר את הראש של פלאניץ'.

 

את המחצית הראשונה עברה חיפה בשלום. אם משחקים בישראל רק מחצית - חיפה אלופה, אבל הצרות מתחילות כשממשיכים, כשמסיימים פיזיולוגיה ועוברים לפסיכולוגיה. ההולנדי מצא על הספסל את גררו, הוריד את חוזז ולא עברו 5 דקות ודור פרץ ספד למספידיו במחצית הראשונה, חטף משרי ורץ רץ רץ, השחיל לגררו שהשלים טאץ' דאון נפשי לחיפה.

 

אפשר היה להרגיש את הייאוש ביציעים, אבל רבע שעה סוף, בלקמן ברצף שטויות נתן לחיפה גזר גדול והשאיר את חבריו ב־10 שחקנים. זה היה מבחן אישיות מזוקק של ישורת אחרונה. זמן למערך 2:3:5 תוקפני שינפץ את התקרה וחיפה תראה סוף סוף שמיים כחולים. יתרון השחקן עירער אותם, ומכבי ת"א ניהלה גם את המשבר הזה כמעט בקלות.