בימים האחרונים אנו נמצאים בעיצומו של אסון אקולוגי כמעט חסר תקדים המתרחש בחופי הים התיכון של ישראל. עשרות טונות של זפת כיסו את רוב רצועת החוף של ישראל. אצלנו זה אולי חריג יחסית, אך אסונות מקומיים בעולם בעקבות דליפות נפט גולמי ותזקיקיו הם שגרתיים למדי. אנחנו שומעים עליהם בעיקר כשמדובר באירוע גדול מאוד, כמו אסון אקסון ואלדז באלסקה (1989), הזרמת הנפט לים במלחמת המפרץ הראשונה, או באסון BP במפרץ מקסיקו (2010), אבל הנזק למערכות אקולוגיות באוקיינוסים לא נעלם, גם כשהוא לא נמצא בכותרות.
ישראל ממשיכה להיות תלויה בדלקי מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי), בזמן שאפילו יצרניות הנפט הגדולות בעולם במפרץ הפרסי כבר מתכוננות ליום שאחרי עידן הנפט.
הזמן לספקות ולהרהורים כבר עבר. כעת עלינו לפעול. מעבר לפיקוח ולאכיפה מוגברים, שיוכלו להבטיח שאסון כזה, או גרוע ממנו, לא ישוב להתרחש כאן, יש שני מסלולי פעולה מקבילים שזמינים כבר כעת לטיפול בשורש הבעיה: צמצום השימוש בדלקי מאובנים ומעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות והתייעלות משמעותית באופן שבו אנו מייצרים וצורכים.
עלינו לצמצם באופן דרמטי את חלקם היחסי של דלקי המאובנים בתמהיל האנרגיה של ישראל ולהציב יעדים שאפתניים שיובילו אותנו לקרוב ל־100 אחוז אנרגיות מתחדשות ב־2050 (עם עדיפות לייצור אנרגיה סולארית על גגות ומבנים). אומת הסטארט־אפ חייבת להוביל גם במעבר לתחבורה ציבורית חשמלית ולהמיר את משאיות הדיזל וחלק מכלי הרכב הפרטיים למונעים בחשמל במקום בדלק. כך נפחית דרמטית את התלות בנפט המזהם, את פליטות גזי החממה ואת זיהום האוויר במרכזי המטרופולינים, שאחראי למותם בטרם עת של יותר מ־2,000 ישראלים מדי שנה. מסלול הפעולה הנוסף חייב להיות שינוי באופן שבו אנו מייצרים מוצרי צריכה וצורכים אותם. הכלכלה הקווית ששואבת מהטבע משאבים יקרים, ומייצרת מוצרים שלאחר השימוש מושלכים לפח, צריכה לחלוף מן העולם. מעבר לכלכלה מעגלית העושה שימוש בפסולת של תהליך ייצור אחד כחומר גלם לתהליך אחר, לצד ייצור מקומי ומיחזור משאבים יקרים כמו מתכות, יאפשרו לצמצם דרמטית את הצורך באנרגיה להפקת אותם משאבים ולהובלתם באוניות מסביב לעולם (ובשל כך גם את הסכנה לתקלות עם השלכות קשות על הסביבה הימית).
הפיכת חלק ממוצרי הצריכה לשירות בתשלום במקום רכישת המוצר עצמו תאפשר ליצרנים לייצר מוצרים שיאריכו חיים, תצמצם את השימוש במשאבי טבע חדשים ותייצר פחות פליטות מזהמים וגזי חממה.
מדובר פה ברווח כפול, משום שהצרכנים יקבלו מוצרים אמינים וזמינים בעלות קבועה וידועה מראש. צמצום הצריכה הפרטית באמצעות הימנעות מרכישות מיותרות, רכישת מוצרים איכותיים על פני זולים ומעבר למודל ייצור המבוסס על כלכלה מעגלית יסייעו לנו לצמצם את השימוש באנרגיה ובמשאבי הטבע.
חיסכון זה יוכל לסייע לצמצם את התלות המסוכנת שלנו בנפט והזיהום הנלווה אליו ואולי אף יאפשר לנו להימנע מטרגדיות סביבתיות נוספות שיתרחשו אם נמשיך במסלול הנוכחי.
הכותב הוא המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה וראש החטיבה לסביבה ולקיימות במכללה האקדמית אחוה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו