המערכת המדינית־ביטחונית־משפטית נכנסה מיום שישי בערב לדריכות גבוהה בעקבות החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי, שמאשרת לחקור את ישראל על "פשעי מלחמה".
בהחלטתו גלגל בית הדין את ההחלטה אם לפתוח בחקירה לפתחה של התובעת, פאטו בנסודה. בחודש הבא ייבחר מחליפה של בנסודה (הם יתחלפו בקיץ), ולא ברור אם עד אז היא תקבל החלטה, ואם כן - איזו. באפשרותה להחליט לפתוח בחקירה, או לגנוז אותה. בישראל יפעילו מן הסתם לחץ כבד שהתיק ייסגר, אבל גורמים בכירים הביעו ספק אם הדבר יקרה ללא "סיוע אטילרי כבד", כהגדרתם, מצידן של ארה"ב ומדינות מערביות נוספות.
בישראל נערכים זה כמה חודשים לאפשרות שחקירה כזאת תיפתח - ולמשמעויותיה. כצעד ראשון, גובשה רשימה של כמה מאות בעלי תפקידים שעשויים להידרש לחקירה. ברשימה נמצאים הצמרת המדינית (לראשי מדינות ולשרים אין חסינות מהעמדה לדין), וכן ראשי מערכת הביטחון ומפקדים רבים בצה"ל. בין היתר, מדובר במפקדים בדרג הבכיר והבינוני שנטלו חלק במבצע צוק איתן ב־2014, וכן באירועים שהיו סמוך לגדר הרצועה מאז מארס 2018. הרשימה הזאת לא פורסמה, מחשש שהפרסום יהפוך את השמות שכלולים בה לחשודים בפוטנציה. עם זאת, סביר שכל הבכירים יתודרכו כיצד לנהוג מעתה והלאה. מניסיון העבר סביר שהם יתבקשו לעדכן מראש על כל כוונה שלהם לצאת מהארץ, כדי למנוע מצב שבו ייעצרו לחקירה בחו"ל.
בישראל אמנם מעריכים כי החלטה על חקירה - בהנחה שתיפתח - גם תפורסם, אבל התובעת גם מוסמכת להורות על פתיחת חקירה חשאית. במצב דברים כזה תתקשה ישראל להגן על הבכירים שעלולים להיחקר, והיא תזדקק לסיוע מהמדינות שבהן ישהו הבכירים. על פניו כל המדינות החתומות על אמנת בית הדין מחויבות לכבד את כלליה, וכחלק מכך גם לעצור את מי שדרושים על ידי בית הדין לחקירה ולהסגירם לידי החוקרים, אבל בישראל מקווים ש"במקרה קיצון", כהגדרת אחד הבכירים, "ניתן יהיה להימנע מכך", בין השאר על ידי קבלת צווי המעצר מראש ומניעת יציאתם מהארץ של מי שייכללו בהם.
הבכיר הוסיף כי בהתייעצויות שנערכו מאז פורסמה החלטת בית הדין בין משרדי המשפטים, החוץ, הביטחון וצה"ל, הוחלט "להותיר את מערכת הביטחון מחוץ לתמונה". הכוונה היא לנהל מערכה מדינית־דיפלומטית־משפטית נגד ההחלטה, ובה בעת "לפרוס מטריית הגנה" מעל גורמי הביטחון השונים שהיו מעורבים בפעילות. כחלק מכך פרסמו שר הביטחון גנץ והרמטכ"ל הודעות גינוי להחלטה, שכללו גם תמיכה בלתי מסויגת - והבטחת הגנה בצידה - לקציני צה"ל ולחיילי צה"ל שהיו מעורבים בפעילות.
אבל גם אם בסופו של דבר לא תיפתח חקירה, ההחלטה צריכה להדאיג את ישראל משום שמדובר בכרסום נוסף בלגיטימציה שלה. כשעל הפרק אפשרות תמידית להסלמה בכל אחת מארבע החזיתות הפעילות - עזה, יו"ש, לבנון וסוריה - תתקשה ישראל לפעול כשמעל ראשה האיום התמידי של חקירה פלילית בינלאומית.
וכאן, יותר מבכל מקום אחר, טמונה הבעיה בהחלטת בית הדין: היא לא רק שגויה משפטית (פלשתין אינה מדינה, וודאי שאין לה גבולות ברורים), היא מסוכנת משום שהיא מנותקת מהמציאות הביטחונית שעימה מתמודדות ישראל, וגם מדינות נוספות ובראשן ארה"ב ובריטניה (שכבר מצאה את עצמה בפני חקירה דומה).
צה"ל עושה טעויות, בוודאי במלחמה. אבל הוא חוקר אותן וכשנדרש גם מעניש ומפיק לקחים, ומעליו יש מערכת משפט בלתי תלויה שאינה נרתעת מלהתערב כשצריך. מנגד, יש ארגוני טרור שמנצלים את האוכלוסייה האזרחית כדי לקבל מחסה, ופועלים מתוכה כנגד האוכלוסייה האזרחית בישראל. בהיבט הזה החלטת בית הדין אינה רק נגד ישראל, אלא נגד כל מי שלוקח חלק במאבק העולמי נגד הטרור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו