ב־26 בדצמבר התקיימו המשחקים האחרונים במחלקות הנוער ומייד לאחריהם הופסקה הפעילות לחלוטין, כולל אימונים. יום למחרת קיבלנו הודעה מההתאחדות לכדורגל להתארגן לחזרה לאימונים ב־10 בינואר ולחזרה לליגות בשבת שלאחר מכן. שישה שבועות עברו מאז, ועשרות אלפי ילדים, הורים, מאמנים ומנהלים עדיין מחכים לבשורה שתחזיר אותם למגרשים, גם אם זה רק לאימונים.
רבות דובר על היחס המביש של המדינה לספורט, על ההזנחה של דור העתיד וחוסר ההשקעה. ב־2018 המדינה השקיעה בכל אחד מאזרחיה 17 שקלים בשנה בממוצע בספורט - פחות מחצי מנת שווארמה (לא בלאפה, בפיתה). אנחנו המדינה שעוסקים בה הכי פחות בפעילות גופנית בעולם המערבי (חמישית מהממוצע). כמות מועדוני הספורט בארץ מביכה ולא מאפשרת משיכת מספיק ילדים לעסוק בספורט.
מצב המתקנים קטסטרופלי, בטח ביחס לגידול באוכלוסייה, והמדינה לא משכילה להבין שככל שיותר בני נוער יעסקו בספורט תהיה ירידה בצריכת אלכוהול, בשימוש בסמים, שלא לדבר על תופעות של השמנת יתר ודיכאון עקב דימוי עצמי נמוך.
לכן, לא מפליא שהספורט התחרותי בישראל הוא היחיד בעולם שנעצר שלוש פעמים בתקופת הקורונה, כולל שתי השבתות מלאות גם מאימונים. אבל בזמן שהמינהלת נלחמה בחירוף נפש על חזרת ליגת העל והצליחה ברגע האחרון להחזיר את הליגה למסלול, ההתאחדות, שאחראית על מחלקות הנוער, לא מצאה פתרון לעשרות אלפי ילדים, שבמקום לעשות פעילות ספורטיבית באוויר הפתוח הולכים לאיבוד בבית מול המסכים.
אפשר להבין שכאשר בתי הספר מושבתים יש בעיה להחזיר את הליגות לנוער ונערים, ועדיין - אפשר היה לעשות הרבה יותר. יש הבדל בין פעילות ספורטיבית בשטח פתוח ללמידה בכיתה סגורה. אפשר היה לחשוב על אימונים בקפסולות מצומצמות, ללא מגע, רק כדי להחזיק את הילדים במסגרות.
אין שום סיבה שילדים ונערים שלא מצויים בקבוצות סיכון לא ימשיכו להתאמן בקבוצה מצומצמת, תוך שמירה על כללי הזהירות. מעבר ל"אוויר" שזה ייתן להורים ולמשפחות, זה יוציא את הילדים מהבית, ישמור אותם במסגרת חברתית, והכי חשוב - הם ימשיכו לעשות את מה שהם הכי אוהבים.
קיום ליגות הנוער כרגע לא רלוונטי וגם לא חשוב, לפחות לגבי העונה הנוכחית, אבל היעדר האימונים עשוי לפלוט ילדים רבים ממסגרות הספורט ויכולות להיות לכך השפעות עתידיות הרות אסון לספורט ולחברה.
קשה לצפות ממדינה שספורט אינו בראש מעייניה בימי שגרה לחשוב בכלל על ספורט. ועם זאת, תחשבו על הילדים של כולנו. תנו להם לצאת למגרשים, להתאמן, לרוץ, לחייך, להתנתק מהשגרה הלא פשוטה תוך שמירה על כללי הזהירות. תנו לספורט להיות הקטר שמוציא אותנו לנורמליות, תנו לילדים להתאמן!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו