מערכת הבחירות העכשווית מוצגת כסובבת סביב סוגיות אישיות בלבד. ישנם כמובן מצביעים, מימין ומשמאל, שמאווייהם מרוכזים ב"הכל אישי", ומקובעים בכפייתיות רק בהסתלקות או בהישארות בתפקיד של ראש הממשלה. אולם עבור רוב הישראלים - ובמיוחד עבור רוב מצביעי המחנה הלאומי, שהם רוב מוחץ מכלל הציבור - הסוגיה האישית היא רק תוצר לוואי של הערכים והמדיניות שהם מבקשים לקדם.
מבין הערכים והמטרות המדיניות שעל הפרק, ישנה סוגיה אחת שצברה תאוצה בשנים האחרונות עד שהפכה לחשובה ביותר, משום שכל הסוגיות האחרות הוכפפו לה, הלכה למעשה: סוגיית ניכוס סמכויות יתר על ידי מערכת המשפט, הרואה עצמה ראויה לקבוע את המדיניות ואפילו את הערכים במדינת ישראל.
בכל מדינה מתוקנת, מערכת משפט הגונה, יעילה ועצמאית היא חיונית. אך בישראל של הדור האחרון, עיסוקם המתעצם של שופטים ויועצים משפטיים בהתוויית מדיניות ובעיצוב הערכים, הביא לערעור האמון במערכת המשפטית. ככל שעיסוקים חוץ־משפטיים אלה מתגברים, כך מתעצם לכאורה כוחה של מערכת המשפט, אך מדובר בהתעצמות מדומה, שלמעשה מערערת את יכולתה לשבת בדין. בלתי אפשרי הוא, שהשופט במחלוקת יהיה בעצמו גם צד במחלוקת, שהרי שומרי סף המבקשים להכריע לגבי המתרחש בתוך הבית, הופכים משומרים לנותני חסות.
בעקבות כך, הבוחרים מבקשים לדעת מי מהמועמדים לראשות הממשלה שואף וגם מסוגל להביא לתיקון המקיף, שישיב את מערכת המשפט למסלול הראוי שלה, בבחינת "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה". מבין כל המועמדים לראשות הממשלה, הציג עד כה רק גדעון סער גישה כוללת ומפורטת לתיקונים שישיבו את מערכת המשפט למסלולה הראוי. ניתן לרכזם בשלושה תחומים:
תיקון תפקוד הייעוץ המשפטי לממשלה: פיצול הייעוץ המשפטי לממשלה מפרקליטות המדינה, ובהמשך לכך, גם מתן אפשרות לממשלה לקבל ייצוג עצמאי לעמדותיה במקרים שבהם היועץ אינו יכול לעשות כן.
רפורמה במערכת בתי הדין: תיקון האיטיות והנוקדנות של מערכת בתי הדין, באמצעות הפיכת עבירות רבות למנהליות הנושאות קנס במקום הליך פלילי, הגבלת זמן לחקירות ולהליכים פליליים, איסור שימוש בראיות שנאספו שלא כדין, והקמת נציבות בעלת סמכויות לביקורת על פעילות מערכת המשפט.
תיקון מעמד בית המשפט העליון: הפסקת הנוהג שלפיו שופטים יכולים לפסול חוקים בכל ערכאה ועילה העולה על רוחם, באמצעות "חוק יסוד: חקיקה" שייתן רק לביהמ"ש העליון סמכות לפסול חוקים, רק ברוב מיוחד ובעילות מפורשות ומוגבלות, ועם זאת, גם יאפשר לכנסת ברוב מיוחס להתגבר על פסילה ולהיות הסמכות הריבונית העליונה. כמו כן, הנהגת שימוע פומבי בוועדה למינוי שופטים עבור מועמדים לעליון תאפשר שקיפות וייצוגיות לערכים ולציבורים שונים בקרב השופטים.
מן הראוי שהצעה זו לתיקונים מקיפים לא תישאר רק נחלת "תקווה חדשה". על המצביעים לדרוש מראשי כל המפלגות התייחסות מפורשת לתיקונים המוצעים או הצגת חלופה להם. וכמובן, ישקול כל מצביע למי מהמועמדים הרצון והיכולת, בנסיבותיו האישיות הנתונות, להוציא את התיקונים הנדרשים הללו אל הפועל.
ד"ר אופיר העברי הוא המשנה לנשיא מכון הרצל בירושלים
