לפני שש שנים, במהלך קמפיין בחירות 2015, באולם קטן בירושלים בין כיפות ומטפחות לבורקסים יבשושיים, בחרה מפלגת "תקומה" את מי שעתידים להתמודד בשמה לכנסת תחת רשימת הבית היהודי של נפתלי בנט. המפלגה המייצגת את תת־הזרם השמרני והחרד"לי בציונות הדתית, אינה מוכרת לרוב הציבור הישראלי, המתקשה ובצדק להבדיל בין גוני הפסיפס של הכיפות הסרוגות. גם הדמות החדשה שנבחרה להתמודד במרוץ לכנסת היתה אנונימית כמעט לחלוטין לציבור הרחב. הכתבים והפרשנים הפוליטיים ציינו באגביות את שמו: בצלאל סמוטריץ'.
מאז זרמו מים רבים, חלו תהפוכות והתקיימו יותר מדי מערכות בחירות, שבמהלכן נפרד סמוטריץ' מבנט, חזר לשלב איתו ידיים, הספיק להתמנות לשר, ובעיקר להפוך לדילמה הגדולה ביותר של מפלגת הציונות הדתית. ובעצם, לא רק דילמה סרוגה, אלא הדילמה של הימין כולו, כזו העומדת במוקד ההתלבטות הגדולה בנוגע לאוריינטציה הפוליטית שאליה מכוון המחנה הלאומי בישראל.
מן העבר האחד מגלם סמוטריץ' את כל מה שהיה רוצה הימין לאחל לעצמו ולמצוא במנהיג העתידי שלו. פוליטיקאי מחונן, איש ביצוע יוצא דופן שנאמן לא רק לערכיו אלא גם לציבור ששלח אותו. גם מתנגדיו התקיפים ביותר בשמאל ואלו שרוחשים בוז ותיעוב כלפי עמדותיו, התקשו שלא לחלוק שבחים לביצועיו במשרד התחבורה והתרשמו מיכולתו לפעול בצורה עניינית גם מול יריביו הפוליטיים. סמוטריץ' גם הצליח לשוב מן המקום שממנו איש חי עוד לא חזר, וככל הנראה מדובר בפוליטיקאי היחיד מימין לנתניהו שמצליח גם לבקר ולתקוף אותו, ובו בזמן להכיר בפומבי בהישגיו ובמנהיגותו, ולעמוד לימינו ביחס לענייניו המשפטיים. לא יהיה זה מרחיק לכת לשער שמדובר בפוליטיקאי שנוצק מהחומר שממנו מיוצרים ראשי ממשלה - הדור הבא.
מהצד השני סיגל לעצמו סמוטריץ' חיבה יתרה ומיותרת לסקנדלים עונתיים. ברזומה שלו כמה התבטאויות מקוממות ועימותים לא הכרחיים, שקוממו והרתיעו רבים. מדובר גם באידיאולוג דתי נוקשה, כזה שיסרב לסגת מעמדותיו בסוגיות דת ומדינה, בעל תפיסה כמעט קנאית בתחום המדיני, אחד ש"לוקה" במגזריות יתר. אלה דעות ותפיסות לגיטימיות, אגב, סמוטריץ' אינו גזען פונדמנטליסטי כפי שמנסים לצבוע אותו.
ובכל זאת, עמדותיו עומדות באופסייד לטווח העמדות של הזרם המרכזי של הציבור בישראל, וגם של זה תומכי הימין, שאמנם מכבדים את המסורת ומעוניינים בהדגשת זהותה ואופייה היהודי של מדינת ישראל, אך גם רואים בעצמם ליברליים ופתוחים יותר, למשל בהכרה בזוגות חד־מיניים או בשינוי בהסכמה של הסטטוס קוו ביחסי דת ומדינה.
במציאות הזו נע סמוטריץ' על הסקאלה שבין נכס לנטל, לא רק עבור בנט שייאלץ להחליט אם להמשיך עימו את שיתוף הפעולה גם בבחירות הקרובות. כמו סביב הברית עם החרדים, כך גם עם סמוטריץ' והקהל שהוא מייצג, עומד הימין הישראלי בנקודת הכרעה - לאן פניו מועדות. והשאלה באיזה כיוון יבחר עשויה להשפיע לא רק על עתיד הימין, אלא גם על זהותה של הנהגת המדינה בעידן שאחרי נתניהו.
