המילה "היסטורית" קצת נשחקה בתקופה האחרונה. הסכמי שלום היסטוריים שהביאו טיסות היסטוריות לאמירויות, מגיפה היסטורית שהביאה חיסונים היסטוריים ולא מעט הישגים היסטוריים שכבר כמעט שכחנו כמו הכרה בגולן, העברת שגרירות לירושלים ועוד. ובכן, לרשימת ה"היסטוריים" צריך להכניס עכשיו גם את מערכת הבחירות הקרובה.
לא כי מתקיימת מערכת בחירות - זה, כידוע, הפך לעניין שבשגרה בשנתיים האחרונות - אלא משום שמערכת הבחירות הקרובה תשנה את כל מה שידענו על מערכות בחירות בישראל. עד היום היינו רגילים למשוואה פשוטה: ימין מול שמאל, בגין מול פרס, נתניהו מול רבין. עכשיו יתמודדו ימין מול ימין: נתניהו מול סער/בנט. הסיסמה שבה השתמשו בליכוד בכל מערכות הבחירות האחרונות, כמו בזו האחרונה, "גנץ. שמאל. חלש", לא רלוונטית עוד מול אנשי הימין המובהקים - סער, בנט וסמוטריץ'.
עד היום היינו רגילים לנושאים המוכרים במערכות הבחירות: מדינה פלשתינית, כלכלה ודת ומדינה. מגיפת הקורונה (ההיסטורית) שינתה את העולם והיא תשנה גם את מערכת הבחירות. היו שלום, דיונים על פינוי יישובים ומדינה אחת לשני עמים; כל טוב לכם, ריבים על מרכולים ותחבורה ציבורית בשבת. גם גיוס החרדים והגיור יידחקו לסוף התור.
ברוך הבא, סדר יום חדש: שלום לכם רופאים, מדענים, שאלות בכלכלה, עסקים קטנים, יציאה ממשברים, סוגיות של חירות אישית והבטחות בחירות פשוטות הרבה יותר - כמו רק חזרה לשגרה. אפילו בצד הפרקטי, הבחירות האלה ייראו אחרת, כמו שלא ראינו מעולם. אירועים שכל כך התרגלנו אליהם כמו כנסי בחירות, אירוע תמיכה, חוגי בית ושאר התקהלויות אסורות - ייעלמו במערכת הקרובה.
ואם כל זה לא מספיק, אז יש מצב שאפילו נראה דיונים מפותלים והגדרות חדשות למה הם בכלל "ימין" ו"שמאל" בעידן הזה. למי שייכים הסכמי שלום, לימין או לשמאל? האם ריבונות היא ימין או שמא ימין־עמוק־יותר? האם בתקופת קורונה יש דבר כזה בכלל מרכז? ומה נשאר מהשמאל?
זאת עומדת להיות מערכת בחירות מרתקת. יהיו בה שינוי תפיסות, שינוי חשיבה, שינוי בתחומי עניין, שינוי בהגדרות, בסדר העדיפויות, והיא עומדת לשנות לנו את כל מה שידענו על בחירות בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו