המגמתיות של השופט עבאס עאסי

אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, ביום ראשון הקרוב ימונה השופט עבאס עאסי לשופט בית המשפט המחוזי בירושלים. 

תשאלו, ובצדק, מה יותר מהגיוני ולגיטימי מלמנות שופט בן מיעוטים לביהמ"ש המחוזי בירושלים, שרבים מהבאים בשעריו - מי כתובעים, מי כנתבעים - הם בני מיעוטים? 

אלא מאי, השופט עאסי במערכת משנת 2003, זמן רב ללא קידום, ולכן מתעוררת התהייה כיצד לא מונה קודם לכן. בתקופת איילת שקד כשרת משפטים היא סירבה בתוקף למנות אותו למחוזי. אולי יש מי שימצא בקריאת פסקי דין של השופט המכובד תמונה מגמתית. 

במקרים רבים תביעות ערבים מתקבלות עם זכות לפיצויים גבוהים הרבה מעבר למקובל. מנגד, תביעות מתיישבים יהודים נגד המשטרה נדחות. 

מובן שאין להתנגד לפיצוי אנשים בגין מעצרי שווא וכו', להפך, אבל נשאלת השאלה - מדוע להפלות? 

עם כניסתו לתפקיד הגיע לפתחו של השופט תיק, שבו תושב מחנה פליטים הגיש תביעה נגד צה"ל בטענה כי חייל פתח לעברו באש ללא סיבה כאשר ישב במונית. המדינה טענה כי התביעה התיישנה והוגשה בניגוד לחוק. השופט קיבל את התביעה, ואף פסק נגד המדינה סכום של 10,000 שקלים משום שהעזה לבקש סילוק על הסף של התביעה. המדינה ערערה למחוזי, ובצעד חריג השופט המחוזי (לימים מבקר המדינה) יוסף שפירא קיבל את טענות המדינה כי עאסי לא התייחס לסוגיה המשפטית שלפניו, ולמעשה היה גורר את המערכת לניהול הליך מיותר וטרחני. גם בסוגיית ההוצאות קיבל השופט שפירא את הטענות וקבע כי חרף ההלכה המשפטית, שלפיה בית המשפט של הערעור לא מתערב בפסיקת הוצאות, הטלת ההוצאות לא היתה מוצדקת. (רע"א 25571-05-11) התיק עבר להרכב שלושה שופטים, שאף הם קיבלו את ערעור המדינה. 

מאז אותה החלטה השופט עבאס שומר על הקו התקיף נגד המשטרה כאשר מדובר בתביעות בני מיעוטים, ובחלק גדול של המקרים שבהם הפרקליטות מגישה ערעור החלטותיו נהפכות. 

ת"א 21483-08-10 אבו סרייה ואח' נ' מדינת ישראל ואח' - השופט עבאס פסק 700 אלף שקלים פיצויים נגד המשטרה. הערעור על פסק דין זה התקבל באופן חלקי, ובית המשפט הפחית את התשלום בחצי. או, למשל, פס"ד ת"א 32425-10-12 אבו ערה ואח' נ' מדינת ישראל-משרד הביטחון. 

יטען הקורא הישר, אבל על מה אתה מלין? מדובר בשופט המקפיד על זכויות אדם. כבוד למערכת המשפט על שופט כזה. אלא שמשהו משתבש בתפיסה הליברלית כאשר פעילי ימין או מתיישבים מתייצבים מול השופט. 

כך קרה כאשר מתיישבים יהודים נעצרו בשבת, ושוטר ערבי לקח מהם טביעות אצבע בכוח מבלי להתחשב ברגשותיהם הדתיים. השופט דחה את תביעתם ופסק גם הוצאות של 5,000 שקלים. כבוד השופט סבר כי מדובר בפעולה סבירה של המשטרה (י-ם) 1632/10 תא (י-ם) 1632־10).

כך פסק כאשר הובא לאולמו של השופט תושב נחליאל, שהגן על עצמו לאחר שהותקף במוטות ובברזלים על ידי ערבים והשופט אפילו לא הסכים לצפות בסרטונים מהשטח והאריך את מעצרו (מ"י 1958-08-13). בית המשפט המחוזי דווקא הסכים לצפות בסרטונים ושחרר את המתיישב למעצר בית, תוך שהשופט מדגיש כי נשקפה לו סכנת חיים. 

וגם כאשר השופט המכובד קיבל תביעה בגין אלימות המשטרה נגד מתיישבים והזדעזע מסרטון שבו נראים שוטרים מכים ומתעללים בצעיר דתי, הפסיקה היתה אלפי שקלים בודדים, לעומת סכומים של מאות אלפים ועשרות אלפים שפסק נגד המשטרה בגין אלימות נגד ערבים. 

איכשהו יש לי תחושה שאם היה מדובר בתמונת מראה הפוכה, היינו שומעים זעקה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו