טוב שנבלם החוק למניעת אלימות כלכלית

יש לברך על כך שעלה בידי פורום הארגונים למען המשפחה וחברי הכנסת (אסנת מארק, שלמה קרעי, עמית הלוי, אריאל קלנר, מיקי זוהר ובצלאל סמוטריץ') לעצור לעת עתה את החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה. לו היה עובר, כפי שצוין בנייר העמדה שניסחה מובילת המאבק, עו"ד נעמה סלע, היה החוק גורר "את המשפחה הישראלית על כל שלוחותיה (ילדים/ דודים/ סבים/ סבתות) לזירה משפטית של סכסוכים ותביעות". בני משפחה, שהיו מוצאים בחוק עילות חדשות לתבוע אלה את אלה, היו משלמים שכר טרחה גבוה ואגרות שונות לעורכי דין ולבתי המשפט. למעשה, לו היה החוק עובר, יותר משהיה מגן על נשים - היה משלשל ממון רב לכיסי עורכי הדין. 

מתגנב ללב החשד שהחוק למניעת אלימות כלכלית בא, ביודעין או שלא ביודעין, "לפצות" את עורכי הדין על חוק "להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה" משנת 2016. החוק ההוא, שעבר, צמצם באופן ניכר את האלימות המלוּבה על ידי עורכי דין ובתי המשפט בהליכי גירושים. הוא נתמך על ידי חברי כנסת מימין ומשמאל (מרב מיכאלי, יריב לוין ושולי מועלם), וקבע שבני זוג שנתגלע ביניהם סכסוך חייבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך ליחידות הסיוע לפני הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. הנושאים האמורים לעלות בפני יחידת הסיוע נוגעים לענייני טיפול ומשמורת בילדים, מזונות, חלוקת רכוש ועוד. יוזמת החוק מ־2016, עו"ד מיכל פיין, מעידה כי בעקבות העברתו צנחו תביעות הגירושים באורח פלא ב־50 אחוזים(!). בשורות טובות לאלו שהפרופגנדה הסטליניסטית של חוגי המגדר, המטיפים לכך שנישואים מסורתיים הם תופעה פטריארכלית ו"גזענית", לא נגסה במשפחתם, ברווחתם הרגשית ובהיגיון הבריא שלהם. אין זה פלא שהרבנות הראשית, הרוצה שלום בית, תמכה באותו חוק. אך שעה שהמשפחות הרוויחו - עורכי הדין הפסידו. 

כעת כמו זכו עורכי הדין ל"פיצוי" על הפסדם. אחרי שסכסוכים משפחתיים הוצאו מהדלת הראשית של הכנסת, ניסו מקדמי החוק למניעת אלימות כלכלית להכניסם מחדש - הפעם דרך הדלת האחורית, אם כי בעוצמה מוגברת. האצטלה למהלך זה היתה, כרגיל, "זכויות נשים". אלא שנשים, בעיקר דלות אמצעים, היו מתרוששות מחקיקה זו יותר מכולם. כפי שאין קשר בין הנגשת פונדקאות לכל גבר ל"שוויון מגדרי", גם החוק שסוכל לא היה מגן על נשים. במקרים רבים הסדרי גירושים תקפים בין בני זוג בטרם פירוק הבית, היו מונעים את הפרידה. לכן גישור צריך להיות מוצע ומונגש בכל סכסוך ומתח משפחתיים. כך נמנע שברים גדולים בלבבותיהם של ילדים ומבוגרים כאחד. 

ד"ר עינת רמון היא מרצה בכירה במחשבת ישראל ולימודי האישה במכון שכטר למדעי היהדות